גטאסו רטה ויירוס זלקה, אחיו ואחותו של ימנו בנימין זלקה ז"ל, התייצבו השבוע במיקום שבו נגדעו חיי אחיהם בפתח תקווה, לשיחה טעונה וכואבת על המציאות המדממת ברחובות ישראל. בשיחה שפורסמה ב'מעריב', כתבה מאת משה כהן, שיתפו בני המשפחה את התחושות הקשות המלוות אותם מאז האסון, והתריעו כי היעדר הביטחון האישי הפך לבעיה שמאיימת על כל אזרח במדינה.
"מחר זה יכול לקרות אצל כל אחד", מסרו בני המשפחה בכאב. "אם זה קרה כאן, באזור יוקרתי ובמקום מרכזי, זה יכול לקרות בכל מקום. כבר אין מקום בטוח".
האחים הוסיפו השוואה מצמררת למצב הביטחוני הכללי: "אפילו מהטילים האיראנים יש יותר ביטחון, כי יש כאן מרחב ממוגן". דבריהם משקפים את תחושת חוסר האונים של אזרחים רבים מול גל האלימות המשתולל ברחובות.
בני המשפחה תיארו את ימנו ז"ל כאדם נורמטיבי לחלוטין, שומר חוק, שעמל לפרנסתו ושירת בצבא. "הוא עבד, אפילו ביום העצמאות, אדם כזה שלא חיפש בעיות, לא נכנס לכל מיני צרות ובסוף, כשזה קורה פה, זה באמת יכול להיות חלילה כל אחד".
דרישה להרתעה מקסימלית
מעבר לכאב האישי, בני המשפחה מנהלים כעת מאבק למען צדק והרתעה. הם דורשים ממערכת אכיפת החוק ומבית המשפט למצות את מלוא חומרת הדין עם המעורבים בפרשה. "אנחנו מבקשים שכתבי האישום יהיו מחמירים, שהענישה של אלו שיורשעו תהיה מקסימלית", הדגישו.
מבחינת בני המשפחה, פסק הדין אינו רק עניין של צדק למשפחה, אלא כלי חיוני להשבת הביטחון לרחובות. "חשובה ההרתעה, שלנערים שמסתובבים ועושים מה שהם רוצים לא יהיה את הביטחון הזה לצאת ולהסתובב עם סכינים, כאילו זה שום דבר", הבהירו. "אם לא תהיה הרתעה, הרצח הבא כבר כתוב על הקיר".
כזכור, ימנו זלקה ז"ל נרצח בערב יום העצמאות לאחר שביקש מקבוצת נערים להפסיק להתיז ספריי שלג על לקוחות הפיצרייה בה עבד. לפי החשד, הנערים תכננו מראש את הנקמה, ארבו לו בסיום משמרתו, וביצעו בו לינץ' אכזרי שהסתיים במותו.
בימים האחרונים התפרסמו דיווחים על קשיים של המשטרה להוכיח כי כלל הנערים היו מודעים לשימוש בסכין - דבר המונע האשמה ב"רצח בצוותא". המשפחה הביעה זעם רב מהכוונה המסתמנת להקל בכתבי האישום, ויצאה בקריאה נחרצת לרשויות האכיפה שלא להקל ראש בחומרת המעשים.
במקביל, נתונים שהוצגו השבוע בוועדה לזכויות הילד בכנסת מצביעים על עלייה חדה של כ-26% במספר התיקים הפליליים שנפתחו נגד בני נוער בישראל - מכ-5,400 בשנה הקודמת ליותר מ-6,800 בשנת 2024/25. הנתונים מחזקים את תחושת המשפחה כי מדובר בבעיה מערכתית הדורשת טיפול דחוף.
0 תגובות