החרדים העובדים: קרב "יתד" ו"משפחה"

בעיתון 'משפחה' פורסם אתמול מאמר חריף של "אחד הרבנים", נגד העיתון 'יתד נאמן', תחת הכותרת "'יששכר וזבולון' או 'הפרדת הקהילות'?", וזאת כתגובה למאמר המערכת של 'יתד' שפורסם ביום שישי שעבר נגד החרדים העובדים המוגדרים כ"חרדים החדשים".

אם עד היום, 'משפחה' שמר על עצמו ולא נגרר להשמצות מפורשות ולהתקפה חזיתית נגד 'יתד נאמן', הרי שלא עוד. המאמר שפורסם בסוף השבוע, חריף, חד ובוטה, ומציב את מערכת היחסים העכורה בין השניים, במצב חדש, דווקא על רקע "השקפתי", כאשר 'יתד' מחד תוקף נואשת את "החרדים החדשים", בעוד 'משפחה' יוצא חוצץ בשבחם.

וכך, בין היתר, נכתב במאמר, שנפתח בציטוט מכתבו של רבי יצחק דב הלוי במברגר זצ"ל, משנת תרל"ו, בשאלת 'הפרדת הקהילות' בגרמניה. "דומה, כי במאה שלושים ושש השנים שחלפו מאז כתב הרב מווירצבורג את מכתבו הידוע, לא הייתה קריאה קולנית כל כך, בוטה כל כך ומקוממת כל כך ל'הפרדת הקהילות', כמו זו שהתנוססה בחזית מאמר הפלסטר שהתפרסם בשער בת רבים של יומון ידוע 'נגד מאות שלומי אמוני ישראל', שכל חטאם בכך שהם 'דוגלים בדעה הפוכה' מזו שמחזיקים בה עורכיו".

"את אשר יגורנו בא ונפל דבר בישראל", נכתב בהמשך המאמר החריף, "מאמר מערכת של עיתון ייצוגי של בני תורה קרא בקול גדול - באלף פיתולי נוסח מתחמקים - את הקריאה המצמררת 'סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה', אך כנגד מי? ... מאמר המערכת האנונימי הכריז מלחמת קודש על עצמו ובשרו, 'נגד מאות שלומי אמוני ישראל', אשר למדו עם כותביו בצוותא התלמודי התורה, הגו עימם בהוויות אביי ורבא בהיכלי הישיבות והותרמו על ידיהם לאלפי מעשי צדקה וחסד".

בהמשך המאמר, לאחר הפרכת הפירוש שהצמידו ב'יתד' לדברי מרן החזו"א זיע"א, והסברת דבריו שצוטטו במאמר המערכת של העיתון, נמשכת ההתקפה: "מילון עברי-עברי שלם טרחו כותבי המאמר ליצור כדי לשכנע את הקורא הנבוך בקיומם לכאורה של סימנים ברורים האמורים לגלות מי אלו הראויים לנידוי: מיהו חרדי 'מסוג ישן' ומיהו חרדי 'מסוג חדש'? מיהו חרדי 'שורשי' ומיהו חרדי 'חלוץ'? מיהו חרדי 'מהותי' ומיהו חרדי 'מותגי'? מיהו חרדי 'ערכי' ומיהו חרדי 'מתקדם'? מיהו חרדי 'צייתן' ומיהו חרדי 'רדוד'? מיהו 'שחור' ומיהו 'לבן'? אכן, מלאכת מחשבת של תכנית סלקציה עתידנית מפורטת, שעל פיה יועברו אלפי יהודים נאמנים כבני מרון, ובהינף מקלדת יוחלט על כל אחד מהם: להו או לצרינו".

"כידוע, שקר שיש בו מקצת אמת יכול להתקיים, ואי לכך, לא יכלו כותבי המאמר להתעלם באופן גורף מציבור שלם של 'בעלי בתים' שיראתם קודמת לחכמתם. החשש מפני פסילה גורפת שתיצור אנטגוניזם והתמרמרות בקרב קהלים רחבים הביאה אותם למהלך מתוחכם של 'הודאה במקצת', שעל פיו הם מצהירים 'שיש לבחון כל מקרה לגופו ולא למהר לחרוץ דין'. ברם, הכותבים לא טרחו להסביר כיצד הם מתכננים 'לבחון כל מקרה לגופו'? האם השלב הבא הוא הקמת בתי דין לחיקור אמונות ודעות, מעין 'אינקוויזיציה' דתית שכזו, שבפניה ייאלץ כל מפרנס לתת דין וחשבון?

"האם השלב הבא הוא הקמת גוף כשרות פרסונאלי (אולי אגף בבית דין 'משמר התורה') שיעניק כתבי הכשר אישיים לכל מי שאין תורתו אומנותו אם הוא ראוי לבוא בקהל או לא? הטשטוש שבו הותירו הכותבים שאלה נכבדה זו מהווה חלק עיקרי ממסע הדה-לגיטימציה המסוכן שמוביל העיתון לאורך שנים, שעל פיו כל מפרנס הינו בבחינת חשוד, ומכאן ואילך חובת ההוכחה מוטלת עליו. מנקודת מקום זו אך פסע להתגבשות הסופית של 'הפרדת הקהילות' הקמה וניצבת בעיני רוחם".

וכך, נמשך לו המאמר ומציב שאלות כבדות משקל והרות גורל נגד המאמר הבוטה שפורסם בסוף השבוע שעבר ב'יתד נאמן', ובו "הטלת דופי באלפי יוצאי הישיבות הקדושות, אשר לרוע המזל אינם עוברים את סף ה'אבחנות וסימני היכר מבדילים' [!] דרקוניים , המזכירים תקופות אפלות בחיי הגלות, שנוסחו בידי קומץ עסקנים שעולמם צר כעולם הנמלה. לא יאומן כי יסופר".

עורך משפחה בטור נוקב

"הציבור המבקש היום הזה הכרה ממוסדותיה של 'דגל התורה' בא בידיים נקיות. אין לו דרישות, אין לו תנאים, אין לו 'דעות אישיות' ואף לא 'תחושות סובייקטיביות'. הציבור האיכותי הזה מבקש להתייצב 'לימין התנועה המייצגת את גדולי התורה בכל מצב וללא כל ערעור', אך זאת כל עוד התנועה 'דגל התורה' אינה דוחה אותו בשתי ידיים, אינה נאבקת בו, אינה קוראת ל'הפרדת קהילות' ואינה הופכת אותו ל'אסקופה הנדרסת'", נכתב.

גם מהלכיו של ח"כ גפני, שנפגש עם הציבור המותקף, מוזכרים לטובה, עם 'עקיצה' קטנה. "תיתי לו, לחה"כ רבי משה גפני שליט"א, אשר עמד לצידו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל מימי ייסודה של 'דגל התורה' ובחושיו העדינים קיבל ממנו הכרעות כבירות וסדרי הנהגת ציבור, כפי שמרן זצ"ל הורה לרבים וראה בעיני רוחו הגדולה, העודה מאמצים ניכרים באומץ לב ציבורי נדיר לפתוח את השורות לכל מבקש השם ולהרחיב את גבולות הקדושה".

בסיום המאמר, מציין הכותב כי שאלת הפרדת הקהילות "אינה מסורה לזרזירי עט שלא שנו ולא שימשו", אלא צריכה להימסר לפתחם של גדולי הדור ובראשם "אביהם של בני התורה רבינו הגדול מרן הגראי"ל שטיינמן שליט"א, והוראתם הבלעדית, לטב או למוטב, היא אשר תקבע לכל", כאשר ידוע לכל היחס שבין אנשי 'יתד נאמן' למרן הגראי"ל שטיינמן, ודעותיו נגד העיתון.

מלבד המאמר, פורסם ב'משפחה' כתבה מקיפה על המפגש שערכו השבוע הח"כים משה גפני ואורי מקלב עם "החרדים העובדים" באלעד, כי שנחשף וסוקר בלעדית ב"כיכר השבת", כאשר במהלכו תקף ח"כ גפני את מנהלי הסמינרים ואנשי יומון הבית של המפלגה, הפועלים לדבריו נגד הוראות גדולי ישראל.

זאת ועוד, הרב משה גרילק, עורך העיתון, התייחס בטורו 'זווית ראיה' בחלק המגזין של 'משפחה', לפגישות שמקיים ח"כ גפני עם החרדים העובדים, וכתב: "מעניין אותנו לשמוע כיצד משכנע הרב משה גפני יהודים חרדים (ישנים, ישנים! לא חדשים חלילה וחס!) שבגלל אילוצי פרנסה עזבו את הכולל שיצביעו למפלגתו? מעניין מה הוא עונה להם כאשר הם שואלים אותו באיזו זכות הוא מבקש מהם לתת את קולם לרשימת יהדות התורה, בגלל הציווי לשמוע בקול גדולי ישראל שליט"א?

"הם ישאלו אותו איפה הוא היה, כאשר מתוך סירוב לדרישת גדולי ישראל לא קיבלו את בניהם למוסדות החינוך רק משום שיצאו לעבוד, ומדובר בכאלו ששום פסול אחר לא מצאו בהם ואולצו לשלוח למוסדות לא ראויים. ... באיזה טיעון ישפיע עליהם הרב גפני לתת לו את קולם ביום הבחירות, ומה תהיה תשובתו כאשר ישאלו אותו האם דעת תורה מתחלקת למקום שצריך לשמוע להם ולמקרים שמותר לסרב להם בריש גלי? ... הנה הבחירות בשער, ומעניין לשמוע מה בפיו של הרב גפני ליהודים אלו", מסיים הרב גרילק את המאמר הנוקב.