כיכר FM
כולנו ראינו את התמונות מזירת החורבן ברחוב ירושלים בבני ברק לאחר נפילת הרסיס. אך מעבר לנזק הישיר, מה שגנב את ההצגה – כמו תמיד בעיר התורה והחסידות – היה "אירוע רב סקרנים". אלפי תושבים, צעירים ומבוגרים, שהתגודדו סביב מוקד הנפילה. התופעה הזו אמנם אינה חדשה למי שמכיר את ה-DNA הבני-ברקי, אבל הפעם נדמה שהיא שברה שיאים.
אלי גוטהלף ב"כיכר FM", צולל אל תוך הווייב הבני-ברקי הייחודי כדי להבין מה גורם לאנשים לרוץ אל הסכנה, איך כוחות ההצלה מתמודדים עם זה, ומה באמת אומר המושג "בני ברקי".
"ההבטחה של הרב קנייבסקי פגה?" – הומור שחור בחסות המצב
כדי להבין את הלך הרוח ברחוב, שוחחנו עם הקומיקאי והסטנדאפיסט אורי צייטלין והשדרן יאיר אדלר ("קול פליי"). כשנשאלו על המראות מהזירה, התשובות נעו בין שעשוע למציאות עגומה.
"שקלתי להגיע לשם ולפתוח דוכן פופקורן", התלוצץ צייטלין. "אצל החילונים ביום העצמאות הולכים לראות זיקוקים, אצלנו מגיעים לראות רסיסים".
אחת השאלות שעלו ברשתות החברתיות לאחר הנפילה נגעה להבטחות ההיסטוריות של החזון איש והרב חיים קנייבסקי זצ"ל, לפיהן טילים לא ייפלו בבני ברק. "מישהו ציין שההבטחה כנראה פגה כי הרב נפטר", העלה צייטלין את השאלה שרצה בקבוצות הוואטסאפ, ואדלר מיהר לעקוץ: "ההבטחה תמה – תמ"א 38".
לדבריהם, בני ברק היא עיר שאי אפשר להיות אדישים אליה. "הסלוגן 'בני ברק – עיר שהיא עולם' מוכיח את עצמו כל פעם מחדש", הם מסכמים. "יש בה הכל, הכל פתוח, הכל יכול לקרות. זו עיר של ניסים, וזה המיקרוקוסמוס של החברה החרדית".
חלום הבלהות של כוחות ההצלה
אבל בעוד שברשתות צוחקים, בשטח המציאות הרבה יותר מורכבת ומתסכלת. אפי פלדמן, יו"ר איחוד הצלה סניף בני ברק, מתאר מציאות כמעט בלתי אפשרית עבור כוחות הביטחון והרפואה שצריכים להעניק טיפול מציל חיים.
"ברגע שאין לימודים או מסגרות, המצב יוצא מכלל שליטה", מסביר פלדמן את מה שאירע. "זה הוציא את כל מי שהיה ברחוב לאותו כיוון. ככל שעבר הזמן, הרחובות התמלאו בצורה כזו שהיינו צריכים להשתמש בגדרות כדי לתחום את אזורי הטיפול הרפואי והנפשי".
פלדמן מתאר התמודדות קשה עם כמות לא פרופורציונלית של אנשים מול אירוע רגיש. "ברוך השם היה מספר קטן של נפגעים, אבל משפחות שלמות איבדו את קורת הגג שלהן ברגע אחד ונדרשו לארוז את חייהן בשקית. כשמסביב עומדים אלפי אנשים וצופים בך ברגע הכי חסר אונים שלך – זה קשה מאוד".
מה היית מבקש מהתושבים לפעמים הבאות? "מעבר לעובדה שלהישאר במרחב מוגן מציל חיים, אני מבקש לחשוב על הכבוד ההדדי. כשבן אדם רואה משפחה שמפונה לבית חולים או מוצאת מהבית ההרוס שלה למקום זמני, והוא עומד ומסתכל – זה חוסר כבוד. כל אחד צריך להפעיל שיקול דעת מה חשוב יותר: יצר הסקרנות שלו, או 'ואהבת לרעך כמוך'".
העיר ללא הפסקה (באמת)
אז למה ה"בני ברקים" כל כך סקרנים? חיליק רוזנברג, המדריך סיורים מוכרים לחילונים בבני ברק, סבור שהתשובה טמונה באהבת החיים של התושבים.
"אנשי בני ברק הם אנשים שמאוד אוהבים חיים", הוא מסביר. "לא כל האנושות אוהבת חיים בצורה כזו. כל מאורע שקורה מדליק אותם, והם ישר באים לחוות אותו עד הסוף".
בסיוריו, רוזנברג מפגיש את הציבור החילוני עם המציאות הבני-ברקית פנים אל פנים. לטענתו, אחד הדברים שהכי מפתיעים את המבקרים הוא הקצב של העיר. "החילונים מופתעים לגלות שבני ברק היא העיר האמיתית ללא הפסקה. ב-12 בלילה העיר עדיין מלאה ושוקקת חיים. היום, בניגוד לעבר, תל אביב כבר לא עיר ללא הפסקה, היא מתה בלילה".
להיות "בני ברקי", מסכם רוזנברג, משמעותו להיות אדם שאוהב חוכמה, אוהב תורה ואוהב חיים. "זה לחיות במעוז, במרכז העניינים. זה נותן לילדים את התחושה של הגרעיניות והשורשיות".
0 תגובות