דוח חושף: ירידה בילודה החרדית | וגם: קשיי הדיור שמטלטלים את המודל הכלכלי

בתוכנית כיכר FM בהגשת אלי גוטהלף, נפתח הבוקר בריאיון עם ד״ר איתן רגב, סמנכ״ל מחקר ונתונים במכון החרדי לאסטרטגיה ומדיניות, בעקבות דוח חדש שהמכון פרסם על החברה החרדית. רגב תיאר תמונה ״מורכבת״, עם שיפור בתחומים מסוימים, עמידה במקום בתחומים אחרים, ולחצים כלכליים שמכתיבים שינויי עומק.

אחת הכותרות הבולטות בדבריו הייתה נתון הילודה: לדבריו, החברה החרדית נמצאת בשפל של כמעט 40 שנה בפריון. אם לפני כ-20 שנה הממוצע עמד על 7.3 ילדים למשפחה, כיום הוא עומד על 6.2. רגב ייחס זאת לשילוב גורמים: לחצי דיור ועלויות מחיה, מודעות גוברת לרווחת האישה החרדית, וגידול בשיעור הנשים בעלות השכלה אקדמית.

מסירה באחת את הכיסוי הכחול בתל אביב - ופורצת למעדנייה | צפו

קובי אטינגר|13.01.26

צפו: כשאמן הרגש החסידי ריגש את ראשי הישיבות הליטאים על סיפון המטוס הפרטי 

חיים רוזנבוים|13.01.26

בתוך המגזר: חסידים, ליטאים, ספרדים, והפערים בפריון

בריאיון הוצגו גם הבדלים בין הזרמים:

• בזרם החסידי הירידה הייתה מתונה יותר, והממוצע סביב 7 ילדים
• בזרם הספרדי הירידה הייתה החדה ביותר, סביב 5.2 ילדים
• הזרם הליטאי נמצא באמצע, סביב 6.5 ילדים

לצד זאת, רגב הציג תמונה מפורטת של ההשכלה הגבוהה בקרב נשים: בקרב כלל הנשים החרדיות בגילאי 30-34 שיעור בעלות תואר הגיע לכמעט חמישית. בתוך הזרמים הפערים גדולים: אצל חסידיות שיעור האקדמאיות נמוך במיוחד, בעוד שבקהילות מסוימות הוא גבוה בהרבה.

התחזית שמתקצרת: למה זה כבר לא ״שליש חרדים״

אחת האמירות שעוררו תגובה באולפן הייתה עדכון תחזיות האוכלוסייה. רגב אמר כי בניגוד לתחזית הרווחת שמדברת על כשליש מאוכלוסיית ישראל בשנת 2065, ההערכה המעודכנת של המכון מדברת על 20%-22% בלבד.

לדבריו, יש שלושה מנועים מרכזיים שמשנים את המודל:

1. ירידה מצטברת בילודה בעשור האחרון
2. שיעורי עזיבה שאינם זניחים, בהיקף של כ-13%-14% לפי מחקרים שונים
3. תיקון בגודל האוכלוסייה החרדית בהווה, שלטענתו קרובה יותר ל-1.3 מיליון מאשר הערכות גבוהות יותר

רגב הדגיש שהשילוב בין שיעורי עזיבה גדלים לבין גידול אוכלוסייה משנה את המתמטיקה של התחזיות לאורך זמן.

הדרמה של הדיור: פחות זוגות מגיעים לדירה, והחרדים נערכים לשכירות

החלק הכלכלי של הריאיון התרכז בשוק הדיור ובריבית הגבוהה. לפי הנתון שהוצג, בשנת 2023 נרשמה צניחה של כ-30% במספר הזוגות החרדים הצעירים שהצליחו להגיע לדירה ראשונה. רגב ציין כי ב-2024 נרשמה התאוששות מסוימת, אך עדיין לא חזרה לרמות 2019.

נתון נוסף שבולט מהסקר שהמכון ערך: כ-70% מהמשפחות החרדיות שנשאלו אמרו שהן לוקחות בחשבון אפשרות שיצטרכו לגור בשכירות. רגב הסביר למה זה משמעותי במיוחד בחברה שבה הדירה היא לא רק מקום מגורים אלא גם ״מכשיר החיסכון המרכזי״, שמאפשר יציבות עתידית ויכולת לעזור לילדים.

בדיון באולפן עלתה גם השאלה האם המעבר לשכירות ודחיית רכישת דירה דוחפים חלקים בציבור החרדי להשקעות חלופיות, חלקן סולידיות וחלקן מפוקפקות. רגב הסכים שיש שינוי כיוון, אך הזהיר מפני פערים גדולים בין משפחות ומכך שהאלטרנטיבות לא מחקות את אפקט המינוף של משכנתא.

תעסוקת גברים חרדים: ריבית העלתה, גיוס הוריד

בריאיון הוצגה גם תנודתיות בתעסוקת הגברים: רגב טען שב-2022, עם העלייה החדה בריבית והכבדה על תשלומי משכנתאות, שיעורי התעסוקה של גברים חרדים קפצו, אך בשנים 2023-2024 נרשמה ירידה, שלדבריו קשורה לאי הוודאות סביב חוק הגיוס, בעיקר בקרב צעירים.

רגב התריע מפני ״קשירה שגויה״ בין סוגיית הגיוס לסוגיית התעסוקה, וטען שהדבר מייצר הפסד כפול: פגיעה בתעסוקה ובגביית מסים מצד אחד, וחוסר פתרון לגיוס מצד שני.

חינוך ממלכתי חרדי: קפיצה מהירה במספרים

בהמשך הריאיון עלה נתון נוסף שהמכון הגדיר כסמן למגמות עומק: התחזקות החינוך הממלכתי חרדי. לפי הנתון שהוצג:

• לפני שנתיים בלבד: כ-4% מתלמידי היסודי הבנים במערכת החרדית
• לפני שנה: קפיצה לכ-8% השנה: בין 9% ל-10%

רגב הסביר שהגידול המהיר משקף הורים שמבינים שילדיהם יצטרכו בעתיד כלים רחבים יותר בשוק העבודה.

״המלכוד של דרעי״: הסיפור הספרדי, הקרע הרבני, והלחץ מהרחוב

אחרי פרק הנתונים, התוכנית עברה לפוליטיקה חרדית פנימית. נהוראי הארי אברג׳ל הציג ניתוח על מה שכינה ״המלכוד של דרעי״: המעבר של ש״ס ממפלגה מסורתית-עממית למפלגה ישיבתית יותר, מהלך שלדבריו חיזק את דרעי בטווח קצר, אבל יוצר לו הסתבכויות כעת מול סמכויות רבניות והרחוב.

אברג׳ל תיאר את המתח סביב מועצת חכמי התורה, את הפער בין ההנהגה הפוליטית למבנה הרבני, ואת הקרע מול הרב יצחק יוסף, תוך טענה שהמנגנון של ״הודעות בשם המועצת״ יוצר תלות שמאפשרת שליטה פוליטית רחבה.

בהמשך דובר גם על שאלת הגיוס בש״ס, ועל החשש של ההנהגה הספרדית להיות ״הבטן הרכה״ באכיפה, במיוחד בפריפריה.

אבי מעוז: ״מי הוא יהודי״, חינוך ממלכתי, ו״לא מצביע בעד התקציב בכל מקרה״

בחלק האחרון של התוכנית שוחח אלי גוטהלף עם ח״כ אבי מעוז. מעוז הציג את יוזמתו לשינוי בחוק מרשם האוכלוסין סביב רישום יהדות, וטען שהמהלך נועד למנוע מצבים שבהם מתבררת בעיית יהדות רק בשלב רישום נישואין.

בהמשך אמר מעוז כי הוא מתנגד לתקציב המדינה בכל מקרה, בלי קשר לחוק הגיוס, ופירט התנגדויות לסעיפים שונים. הוא גם התייחס לתפיסתו על מערכת החינוך הממלכתית, תוך דגש על הגדלת לימודי יהדות ותנ״ך, וטען לתקצוב שווה לכל תלמיד.