הבורסה חוגגת, העצמאיים מדממים: מי באמת מרוויח מהמלחמה הרב-זירתית? 

מוג'תבא ח'אמנאי: היורש המושחת שקנה את שלטונו בדם

בזמן שבאיראן מלקקים את הפצעים ממתקפות חיל האוויר, בורסת השמות סביב יורשו של עלי ח'אמנאי גועשת. השם הבולט (והמאוים) ביותר כעת הוא בנו, מוג'תבא ח'אמנאי. בראיון לתוכנית, שופך רועי דנינו, מומחה לאיראן וכלכלן, אור על דמותו של מי שעשוי להפוך למנהיג העליון הבא.

שר החוץ האיראני שיגר מכתב לאו"ם - ודרש "פיצויים" מאמריקה | ולמה לא מישראל?

בני סולומון|11:49

• לא איש דת, אלא איש של אינטרסים: בניגוד לאביו, למוג'תבא אין את ההכשרה הדתית המספקת כדי להיחשב ל"אייתוללה" קלאסי. מדובר באיש עסקים פרגמטי ומושחת, שאף קיבל טיפולים רפואיים במדינות אירופה – אותן מדינות שהמשטר האיראני מתעב פומבית.
• אכזריות חסרת מעצורים: מוג'תבא תפקד במשך שנים כאיש הקשר בין אביו למשמרות המהפכה. הוא זה שנתן את ההוראות לטבוח במפגינים בניסיון ההפיכה של 2009, וכן בהפגנות שפרצו בחודשים האחרונים. "הוא אדם הרבה יותר רע וקיצוני מאביו", קובע דנינו.
• מטרה נעה: מוג'תבא מסומן כיעד מרכזי לחיסול על ידי ישראל. למרות דיווחים על כך שנפצע באחת התקיפות האחרונות על בונקרים איראניים, הוא עדיין מושך בחוטים בסיוע פקודות סדורות שהשאיר אביו לפני מותו.

פרדוקס הכלכלה הישראלית: הבורסה חוגגת, העסקים קורסים

המעבר מהזירה האיראנית לזירה המקומית חושף פער בלתי נתפס בכלכלה הישראלית. מצד אחד, ברמת המקרו, שוק ההון מציג חוסן מפתיע. הבורסה בתל אביב מטפסת, והשקל שומר על כוחו מול הדולר – בעיקר בזכות ההבנה הבינלאומית שישראל היא מעצמה צבאית ויציבה.

מנגד, ברמת המיקרו, המציאות עגומה הרבה יותר:

• המרוויחים הגדולים: התעשיות הביטחוניות, שזוכות להזרמת תקציבי עתק והזמנות מכל העולם, וכן קבלני שיפוצים (אלומיניום וזכוכית) שעמוסים בעבודה בעקבות נזקי הטילים.
• המפסידים הגדולים (העסקים הקטנים): מנוע הצמיחה המרכזי של המשק נשאר מאחור. הנחיות פיקוד העורף המשתנות, היעדר מסגרות חינוך שמונע מעובדים להגיע, ובעיקר – חוסר התפקוד של משרד האוצר. בעלי עסקים נאלצים להתמודד עם הפסדים כבדים ללא רשת ביטחון, תוכנית פיצויים מיידית או חזון ארוך טווח. דנינו מציין כי בכל שנה נסגרים כ-42,000 עסקים, והמלחמה רק מאיצה את גזר דין המוות הכלכלי לרבים נוספים.

"לשרטט קו צהוב חדש": הכישלון האסטרטגי בלבנון

האם ישראל סומכת יותר מדי על ההכרזות של ממשלת לבנון שרואה בחיזבאללה "ארגון טרור"? חבר הכנסת עמית הלוי (לשעבר בוועדת חוץ וביטחון) פוסל את האופטימיות הזו על הסף.

"צריך לשתף פעולה עם המציאות", מבהיר הלוי. חיזבאללה עדיין מחזיק בעשרות אלפי לוחמים חמושים היטב, וממשלת לבנון וצבא לבנון משתפים איתם פעולה בפועל – כולל הדלפות על מיקומי מחסני נשק לפני שצה"ל או כוחות בינלאומיים מספיקים להגיע אליהם.

הביקורת על צה"ל והפתרון הנדרש: הלוי מותח ביקורת חריפה על שיטת הפעולה הנוכחית של זרוע היבשה בלבנון. במקום פשיטות נקודתיות על כפרים שחושפות את חיילינו לטילי נ"ט, הוא דורש הכרעה ברורה:

1. קביעת "קו צהוב" ביטחוני חדש: יצירת אזור חיץ בשליטה ישראלית מלאה מדרום לנהר הליטני, לפחות עד שאיראן תסולק לחלוטין מלבנון.
2. שינוי תפיסת ההפעלה: כיבוש שטח צריך להיעשות באופן מלא, שיטתי ועוצמתי, בגיבוי כתישה אווירית מקדימה ושימוש נרחב בכלים בלתי מאוישים, ולא באמצעות כניסות מוגבלות שגובות מחיר דמים יקר.