שתי חזיתות, אדם אחד: מסלול חייו יוצא הדופן של הרב שמעון טובול
זה לא מחזה נפוץ בנוף הפוליטי או הציבורי בישראל. מול המיקרופון באולפני "כיכר השבת", מתיישב אדם שמשלב בתוכו קצוות שלכאורה נראים רחוקים שנות אור זה מזה. הרב שמעון טובול, עד לאחרונה סגן ראש עיריית באר שבע מטעם דגל התורה וכעת מועמד בולט ברשימת מפלגת "נעם לישראל" לכנסת, הוא קודם כל לוחם. לוחם פיזי, בסמטאות עזה וחברון, ולוחם אידיאולוגי בזירה הציבורית.
הריאיון, שמתחיל בחיוך כשהמראיין אלי גוטהלף פונה אליו בתואר "הרב" וטובול מצטנע ומבקש שיקרא לו פשוט שמעון, צולל במהירות לתהומות הנפש, לכאב, לשכול, ולחיבור העמוק של טובול לעם ישראל.
כאשר גוטהלף שואל אותו מדוע בחר מלכתחילה בעשייה ציבורית ואיך בכלל הגיע לשירות קרבי כבחור ישיבה, טובול חושף כי השירות הצבאי תמיד בער בו. "אבא שלי החליט שכדי שאני אתגייס, זה יהיה אך ורק במסגרת תורנית," הוא משחזר. המניע, לדבריו, היה חיבור נפשי עמוק: "תמיד רציתי להגן על ארץ ישראל, להיות שם, להיות זה שעוצר את הפיגוע בידיים." הטריגר הממשי הגיע מאירוע טרגי, כשחבר טוב נהרג ממטען צד באחת הפעילויות, וטובול נאלץ לסחוב את גופתו מאות מטרים – חוויה שנותרה צרובה בו לעד.
על אף המדים והנשק, טובול מדגיש בשיחה עם גוטהלף כי מעולם לא פרק עול. "לא יצאתי מהאותנטיות החרדית שלי," הוא מצהיר. "קלה כבחמורה, שבת, תפילין, כשרות." כיום, הוא מזהה מגמה דומה בציבור החרדי כולו, במיוחד מאז אירועי שמחת תורה. הוא מתאר בהתרגשות כיצד חסידי גור ותלמידי ישיבות ליטאיות הגיעו לבסיסים ולשטחי הכינוס כדי לשמח חיילים ולרקוד עם דגלי ישראל. "זה דברים שלא היו בציבור החרדי מעולם," הוא אומר לגוטהלף, ומדגיש כי השביעי באוקטובר הוכיח שמחבלי הנוחב'ה לא הבדילו בין יהודי עם כיפה שחורה, סרוגה או ללא כיפה כלל.
בוקר שמחת תורה: בין פינוי חללים לצו 8 בגבעתי
כאשר גוטהלף מוביל את השיחה אל הבוקר הנורא של השביעי באוקטובר, האווירה באולפן "כיכר FM" הופכת כבדה. טובול, לוחם חי"ר למעלה מ-20 שנה בגבעתי המשרת בחטיבה הצפונית של רצועת עזה, היה באותו בוקר בתפילת נץ בבית הכנסת בבאר שבע.
"האדמה רועדת מהפיצוצים... עולות לך ספקולציות בראש," הוא משחזר. הטלפון שלו לא הפסיק לצלצל. כסגן ראש עיריית באר שבע האחראי על מערך הפס"ח (פינוי חללים), הוא נקרא בדחיפות לעירייה. "העירייה קיבלה הודעה שיש הרבה מאוד חללים מהנובה שהם תושבי באר שבע, וצריך להיערך לקבורה ולקליטת הגופות."
במקביל לניהול האירוע בעירייה, תוך שהוא נוסע ברחובות וקורא לתושבים חרדים שלא נחשפו לחדשות להיכנס לבתים ולנעול דלתות עקב חשש לחדירת מחבלים, מגיע הטלפון מהיחידה הצבאית: "תגיע דחוף". גוטהלף מקשה ושואל איך עוזבים עיר תחת מתקפה, וטובול משיב בנחרצות של לוחם: "יש צוות. הצוות הוא מעל הכל. מי שהיה איתך ונלחם איתך... זה קשר רגיל שהוא מעבר. בעירייה יש הרבה מחליפים, בצבא לא."
"הגענו, קיבלנו נשק בלי רצועה, מחסנית אחת. קטסטרופה מה שהלך באותו זמן. אבל עושים את הפעילות כמו שצריך."
פנים מול פנים עם המוות: ה-RPG בג'באליה
לאחר פעילות אינטנסיבית של מעצר מאות פעילי חמאס בגזרת דרום הר חברון בחודשים הראשונים למלחמה, נכנס הצוות של טובול ללב רצועת עזה – מבית חאנון ובית לאהיה ועד ג'באליה.
בריאיון לגוטהלף, הוא חושף רגע מצמרר של כמעט-מוות שאירע במהלך חשיפת מנהרות חמאס. טובול עמד בחפ"ק סמוך להאמר העמוס לעייפה בתחמושת (טילי מטדור, רימונים וציוד חבלה). מחבל הגיח מפיר מנהרה במרחק של כ-80 מטרים וירה לעברם טיל RPG.
"RPG מפזר חום. אם הוא היה פוגע בנו, קצין המודיעין אמר לי אחר כך: 'היום היה צריך להיות לנו אזכרה שנה" מספר טובול בקור רוח שמצמרר את המאזינים. הטיל פספס אותם בסנטימטרים, אך המחבל נכנס חזרה לפיר, הגיח מצדה השני של המנהרה וירה טיל נוסף שפגע בנגמ"ש "אכזרית" של גדוד נצח יהודה, שם איבדו שני חיילים את גפיהם. התקרית הקשה הובילה לחשיפתה של אחת המנהרות החודרות הגדולות ביותר שהגיעו סמוך לשדרות.
כשגוטהלף שואל על רגע הכניסה לפיר מנהרה, למעמקי האדמה העזתית, טובול עונה בכנות מרגשת: "הרבה תפילות, הרבה אומץ... אתה מאמין במה שאתה עושה. יש חשש קטן בלב, אבל אתה לא מפחד למות כי אתה יודע שהילדים שלך ועם ישראל תפוס בך בסיפור הזה."
הדיסוננס של העורף: "איך אנשים אוכלים גלידה?"
אחד הרגעים המטלטלים ביותר בפודקאסט מתרחש כאשר אלי גוטהלף מנסה להבין את הדיסוננס הקורע עימו מתמודדים הלוחמים – המעבר החד מזירת קרב עקובה מדם, שבה מאבדים חברים, אל השגרה הנינוחה של העורף הישראלי.
טובול מספר כי באחת מחופשותיו הקצרות מהלחימה, לצורך ניהול ענייני העירייה, הלך ברחוב וראה אנשים אוכלים גלידה. "הלב שלך מתפוצץ," הוא מודה בגילוי לב. "מצד אחד אתה שמח שעם ישראל יוצא לרחובות ובשביל זה אתה נלחם. מצד שני אתה לא מצליח להבין את זה. החברים שלי מסכנים את החיים שלהם, ויכול להיות שכל שנייה אני אקבל טלפון... אתה לא מצליח לנשום. כשהצוות שלך בפנים, זה הסיוט הכי גדול."
כדי לשבור מעט את המתח, גוטהלף מבקש מטובול לשתף ברגע מצחיק מהשירות. טובול לוקח את המאזינים אחורה לימי הטירונות, לשמירת יישובים סמוך למכינה הקדם-צבאית בצופית. באישון לילה, לאחר התרעה על חדירת מחבלת, טובול הטירון שמע רעשים בשיחים, ביצע נוהל מעצר חשוד, ומשלא נענה – פתח באש ורוקן ארבע מחסניות. כשהוקפצה כל הגזרה, התברר שה"מחבלת" הייתה לא אחרת מאשר חזירת בר. "יש לי כבר כתב אישום על זה," צוחק גוטהלף, ומוביל את הריאיון היישר לסערה הציבורית העכשווית של טובול.
הרדיפה, כתב האישום ומפלגת נועם
מכאן, הריאיון ב"כיכר FM" תופס זווית פוליטית אקטואלית וסוערת. טובול מתמודד בימים אלה עם כתב אישום בגין "עוון" תקיפה, בעקבות תקרית שאירעה בתחנת דלק בבאר שבע. טובול, שהיה במדים ובעיצומה של פעילות צבאית התרעתית, זיהה בן מיעוטים שהתנהג בחשדנות ועורר חשד לפיגוע דריסה.
"בן אדם רץ אליי ואומר שניסו לדרוס אותו. אני רואה רכב עם מוזיקה בערבית בקולי קולות, בן המיעוטים מקלל אותי ואומר ששרפו חייל צה"ל," משחזר טובול. לטענתו, הוא ניטרל את האירוע, והתחקירים המבצעיים של צה"ל (כולל המח"ט) גיבו אותו לחלוטין ואף ציינו שפעל בהגדלת ראש. למרות זאת, ארגוני שמאל וחברי כנסת ערבים הפעילו לחץ כבד על הפרקליטות.
ההלם האמיתי, חושף טובול בפני גוטהלף, היה התזמון. שנתיים של ציפייה לתשובה מהפרקליטות הסתיימו בדיוק ביום שבו הודיע רשמית על הצטרפותו למפלגת 'נעם לישראל'. "הם הוציאו כתב אישום בזמן שבית המשפט בכלל בפגרה," הוא אומר בזעם. "למה? כדי לעשות אייטם תקשורתי ולשלוח נגדי את כל ארגוני השמאל. נטו רדיפה פוליטית." עם זאת, טובול רואה בכך אות כבוד: "הציבור אוהב את הנרדף. הציבור רואה אותך מקריב את החיים שלך להגן על עם ישראל, והפרקליטות מנסה להציק לך."
"כל הדברים האלה מעצימים אותך. כשאתה רואה חברים שקידשו את הארץ בפעולות גדולות, אתה מבין שהחיים שלך פה הם כלום."
גוטהלף ממשיך ושואל על ההצטרפות ליו"ר מפלגת נועם, אבי מעוז. טובול מתאר את מעוז כאחד האידיאולוגים האחרונים בכנסת, אדם נטול אגו שמוכן לוותר על תיקים נוצצים למען עקרונות. הוא חושף סיפור לא ידוע מימי חוק הריבונות, בו שמע את ראש הממשלה מציע למעוז תפקיד שר ותקציבי עתק כדי שימשוך את החוק, אך מעוז המתין למוצא פיו של רבו (הרב טאו) וסירב לפיתוי הפוליטי בתוך דקות.
לקראת הבחירות, טובול חושף את פרויקט "250" של המפלגה: גיוס 200 "יהלומים" מכל רחבי הארץ, שכל אחד מהם אחראי להביא 50 אלקטורים שיחברו מצביעים נוספים, במטרה לבנות רשת שטח מסודרת ואימתנית שתעבור בבטחה את אחוז החסימה.
סוגיית הגיוס והנשים החרדיות העובדות
לקראת סיום הריאיון, טובול לא חומק משאלות בוערות על הציבור החרדי. בנושא חוק הגיוס, עמדתו מורכבת אך ברורה: הוא מתנגד נחרצות לסנקציות על לומדי תורה ("התורה מגינה על עם ישראל, צריך לייקר ולכבד אותם"), אך במקביל, הוא מותח ביקורת חריפה על הנהגת המפלגות החרדיות שמפחדות להגיד את האמת על נוער השוליים.
"מי שלא לומד תורה - חייב להיות במסגרת," הוא אומר, ומזהיר מפני בטלה וונדליזם. הוא עצמו הוביל פרויקט בבאר שבע בו גויסו 150 נערים למסגרות צבאיות באישורו של מרן הרב שטיינמן זצ"ל, רובם חזרו להיות בני תורה ואברכים. למרות זאת, הוא ספג הפגנות ופשקווילים ליד ביתו מגורמים קיצוניים, אך עמד על שלו.
רגע נוסף בריאיון נוגע לנשים חרדיות בשוק התעסוקה. טובול, שיזם את פרויקט "דרומה" בבאר שבע לתעסוקת נשים בתנאים הוגנים, מתאר כיצד נשים חרדיות רבות חוות התעללות תעסוקתית, פיטורים בחודש התשיעי ושכר רעב. הוא מספר כיצד אברך נכנס יום אחד ללשכתו עם פרחים ושוקולד ופרץ בבכי: "כל חיי רדפתי אחרי תלושי מזון. מאז שאשתי עובדת בפרויקט ומתפרנסת בכבוד, בפעם הראשונה חילקו תלושים בכולל ולא קמתי לקחת. הגאווה העצמית והכבוד שקיבלתי... סגרתי את הספר ובאתי להגיד לך תודה."
המראיין אלי גוטהלף סוגר את השיחה בשאלה על התגובה של דגל התורה וח"כ משה גפני למהלך הפוליטי. טובול מבהיר כי המפלגה המקומית שהקים בבאר שבע נתמכת על ידי דגל התורה, אך כפופה להחלטותיו. "עדכנתי את גפני לפני כן," הוא חושף. "הוא איש אמת, בן אדם שאם נותן מילה הוא יעמוד בה, לא מזגזג כמו פוליטיקאים אחרים. הסברתי לו את החשיבות, והוא אמר לי: 'בהצלחה'."
כך, בין החזית הלוהטת בעזה לבין המאבקים הפוליטיים והחברתיים בעורף, הרב שמעון טובול משרטט בריאיון ל"כיכר FM" דמות של איש ציבור מסוג אחר – כזה שלא מפחד מהאש של המחבלים, וגם לא מהאש הציבורית.
1 תגובות