מני מזוז מזהיר: "בית המשפט העליון קורס תחת העומס – המחיר באיכות השפיטה"

"בישראל נדונים מדי שנה כ-10,000 תיקים בבית המשפט העליון", אמר מזוז, "בעוד שבקנדה או בארצות הברית מדובר בכ-50 עד 60 תיקים בלבד. לעומס הזה יש מחיר ברור — גם באיכות השפיטה, גם בזמן ההמתנה, וגם באיכות השירות לאזרח".

לדברי מזוז, רוב התיקים המגיעים לעליון הם ערעורים אזרחיים, פליליים או מנהליים — תחומים שבהם במדינות אחרות קיימת ערכאת ביניים נוספת. "95% מהתיקים נדונים בהרכב של שלושה שופטים בלבד", ציין. "כך נוצר מצב שבו נקבעים תקדימים שלא בהכרח משקפים את עמדת כלל בית המשפט, ונוצרים פערים וסותרים בפסיקה."

מציע רפורמות מבניות

מהומה בבית המשפט בבת ים: החשוד התנפל באגרופים ופצע את התובע

קובי אטינגר|02.11.25

קרב משפחתי אלים על ירושה: עורך הדין גילה בקבוק דלק על חלון הרכב

קובי רוזן|02.11.25

מזוז הציג בכנס שורה של צעדים שיכולים, לדבריו, להקל על העומס ולשפר את יציבות המערכת: הקמת ערכאת ערעור חדשה בין המחוזי לעליון, כך שרק ערעורים ברשות יגיעו לערכאה הגבוהה ביותר; הרחבת סמכויות בתי הדין המנהליים בתחומים מקצועיים כמו תכנון ובנייה, מיסוי והגירה; וכן העברת תיקים מבג"ץ לבתי משפט השלום, כדי לשפר את הנגישות והיעילות.

"אין בעיה של מחסור בפתרונות", הוסיף מזוז, "אלא היעדר נכונות פוליטית לקדם אותם — לעיתים מתוך שיקולים ציניים."

"המערכת מתנהלת על הקצה"

במכון למדיניות העם היהודי אמרו בתגובה כי דבריו של מזוז מדגישים את הצורך ברפורמה כוללת ביחסי הרשויות ובמבנה מערכת המשפט. מנכ"ל המכון, ד"ר שוקי פרידמן, הסביר כי עומס היתר נובע מבעיות מבניות, וכי יש להסדירו כחלק מיוזמת "החוקה הרזה", שמטרתה לקבוע בחוק יסוד את מבנה וסמכויות מערכת המשפט.

"מערכת המשפט פועלת כיום על הקצה", אמר פרידמן, "ומשפט צדק לא יכול להתנהל בתנאים של עומס קיצוני. רפורמה מושכלת, ולא פוליטית, היא אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה