חוות דעת משפטית חסרת תקדים בחריפותה הוגשה הבוקר (ג') לשר המשפטים יריב לוין, ובה מתייצבת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בחזית אחידה נגד הצעת חוק השיפוט הצבאי של חברי הכנסת עמית הלוי ובועז ביסמוט (הליכוד). חוות הדעת, שנכתבה על ידי המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, קובעת כי הצעת החוק תוביל ל"פוליטיזציה עמוקה ויסודית של מערכת המשפט והשיפוט הצבאי; ובשל כך – גם של הצבא עצמו".
הצעת החוק, שזכתה לשם "גבולות המעורבות המשפטית בצה"ל", מבקשת לחולל מהפכה מוחלטת במערכת המשפט הצבאית בשלושה צירים מרכזיים : ביטול ברירת המחדל של חקירה פלילית נגד לוחמים בפעילות מבצעית , פיצול תפקיד הפרקליט הצבאי הראשי (הפצ"ר) , ושינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים צבאיים כך שתהיה בעלת רוב פוליטי מובהק. במשרד המשפטים מזהירים כי השילוב של מהלכים אלו יביא ל"התנערות כללית משלטון החוק".
"אי-הפללה גורפת וחסינות-דה-פקטו לעבירות רצח וביזה"
אחד הסעיפים המדאיגים ביותר בחוות הדעת נוגע לאכיפת החוק בזמן פעילות מבצעית. לפי הצעת החוק, ברירת המחדל לעבירות של חיילים במהלך פעילות מבצעית או לחימה בטרור תהיה שיפוט משמעתי בלבד. חקירה פלילית או העמדה לדין יוכלו להיפתח אך ורק אם מפקדו של החייל ימליץ על כך בכתב, או באישור ישיר של הרמטכ"ל.
בדבריי הסבר נוקבים, מבהיר ד"ר לימון כי מדובר ב"אי-הפללה גורפת בנסיבות של פעילות מבצעית, גם כאשר מדובר במעשים שמהווים עבירות פליליות חמורות כגון ביזה או רצח". במשרד המשפטים קובעים כי מדובר במתן חסינות בפועל לחיילים, המנוגדת לחלוטין להמלצות דוח ועדת טירקל וצוות צ'חנובר שאומצו בעבר בקבינט.
סכנה מיידית לחיילי צה"ל בערכאות בין-לאומיות
מעבר לפגיעה הפנימית בצבא, בנציבות שירות המדינה ובמשרד המשפטים מטילים פצצה בנוגע להשלכות הבין-לאומיות של המהלך. מדינת ישראל נשענת מזה שנים על עיקרון ה"משלימות" במשפט הבין-לאומי – לפיו ערכאות זרות או בית הדין הפלילי הבין-לאומי (ה-ICC) אינם מתערבים כל עוד למדינה יש מערכת אכיפת חוק פנימית, עצמאית ואמינה שחוקרת חשדות להפרת דיני לחימה.
החלשת מערכת המשפט הצבאית, כך מזהיר לימון, תסיר את חומת המגן הזו ותשחק ישירות לידיהם של חורשי רעתה של ישראל. "קידום הצעת החוק יפגע ביכולתה של מדינת ישראל להתמודד עם אתגרי המערכה המשפטית בזירה הבין-לאומית", נכתב בחוות הדעת. "אין מקום לקדמה מבלי לבחון ראשית את השפעתה על פוטנציאל החשיפה של חיילי צה"ל ומפקדיו להליכים משפטיים במדינות זרות ובערכאות בין-לאומיות".
פיצול מוסד הפצ"ר ופוליטיזציה של השופטים
הפרק השני של הצעת החוק מבקש לפצל את תפקיד הפצ"ר לשניים: יועץ משפטי צבאי לחוד, ופרקליט צבאי לענייני תביעה לחוד, תוך ביטול המעמד המחייב של חוות הדעת המשפטיות בצבא והכפפת המינויים לדרג הפוליטי. במשרד המשפטים מבהירים כי המהלך נועד להחליש במכוון את שומרי הסף ונותן למעשה "אור ירוק לפעילות בלתי חוקית".
בנוסף, הצעת החוק מבקשת להוציא את שופטי בית המשפט העליון, נציגי לשכת עורכי הדין ושופטי בית הדין הצבאי לערעורים מהוועדה לבחירת שופטים צבאיים. במקומם, תוקם ועדה פוליטית בת שבעה חברים שבה ישבו שר הביטחון, שר המשפטים, הרמטכ"ל וארבעה נציגים מטעם הקואליציה והאופוזיציה – מהלך שמוגדר בחוות הדעת כ"פגיעה דרמטית בעצמאות של מערכת השיפוט הצבאית".
המשנה ליועמ"שית מסכם ומבהיר כי הצעת החוק אינה מנותקת מהקשר, אלא מהווה חלק מרצף מתמשך של מהלכים חקיקתיים שנועדו להחליש את מערכת אכיפת החוק בישראל. "התוצאה היא פגיעה אנושה בשלטון החוק בצבא וביטול מעשי של כפיפות הצבא ויחידותיו לדין", נחתם המסמך, תוך קריאה גורפת לשר המשפטים ולממשלה להתנגד להצעה באופן מוחלט
0 תגובות