היחס השתנה עקב ההיריון - מזרחי-טפחות יפצה

כעבור כשנה, עברה העובדת לסניף בפתח תקווה, שם שימשה כבנקאית, ובהתאם להמלצות ממוניה, שהיו מרוצים מתפקודה, קיבלה העלאה בשכר.

פוטרתם שלא כדין?

התייעצו עם עורך דין לדיני עבודה

בשנת 2009 נשלחה האישה לעבור מבחני התאמה תעסוקתיים, במטרה לבדוק את האפשרות להעניק לה קביעות ולקדם אותה לתפקידי ניהול.

לאחר שקיבל את תוצאות הבחינה, שלח הבנק מכתב לעובדת, בו הודיע לה כי החליט שלא להמשיך את העסקתה מעבר לתקופת הניסיון. עם זאת, מכיוון שהעובדת הייתה בהיריון, הודיע לה הבנק כי סיום עבודתה יידחה עד ליום ה-90 ממועד סיום חופשת הלידה המגיעה לה בהתאם לחוק.

עם שובה מחופשת הלידה, התלוננה העובדת על כך שפוטרה מבלי שנערך לה שימוע כדין. בתגובה, נציגי הבנק זימנו אותה לשימוע, ואחריו בישרו לה פעם נוספת על ההחלטה לסיים את עבודתה בבנק באופן מידי, כאשר הפעם צירפו את תוצאות מבחן ההתאמה.

העובדת הפגועה חשה כי נעשה לה עוול, ובשנת 2012 תבעה את הבנק בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. לטענתה, פיטוריה נעשו במהלך הריונה ובשל היותה אם, בחוסר תום לב, ותוך פגיעה בזכויותיה.

לדבריה, הבנק התנהל בחוסר תום לב, ערך לה את השימוע למראית עין בלבד, ולא נתן לה הזדמנות אמיתית להיקלט חזרה בעבודה.

מנגד, טען הבנק כי מדובר בעובדת "בינונית", שפוטרה משיקולים מקצועיים בלבד, וללא קשר לכך שהייתה בהיריון.

התובעת שללה את טענות הבנק לגבי חוסר שביעות הרצון מתפקודה, והדגישה כי במהלך שנות עבודתה, ממוניה הישירים המליצו על קידומה והביעו את הערכתם הרבה כלפיה במועדים שונים – לפני כניסתה להיריון.

וכך, במהלך הדיון אכן התגלה "פער גדול" בין הציונים שקיבלה לפני ואחרי שנכנסה להיריון מהממונים שלה – שלא זומנו לעדות על ידי הבנק.

לא רק שיקולים מקצועיים

השופטת אסנת רובוביץ הבהירה כי הבנק מילא את חובתו כאשר אפשר לתובעת לחזור לתפקידה לאחר הלידה, וזקפה לזכותו את העובדה שהעניק לה הזדמנות נוספת לשפר את ציונה במבחני ההתאמה לפני שהחליט על פיטוריה.

עם זאת, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הבנק, שערך לתובעת שימוע רק לאחר שביקשה זאת, ואף לא הציג ראיה כלשהי המצביעה על חוסר שביעות רצון מתפקוד התובעת בזמן אמת.

מכאן, הגיעה השופטת למסקנה כי לצד שיקולים מקצועיים, את הפיטורים הניעה גם העובדה שדובר על אישה בהיריון, שעתידה להיום אם לארבעה ילדים.

לפיכך, קבעה השופטת שהתובעת זכאית לפיצויים מבנק בעקבות הפגמים בהליך השימוע, וכן על הפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. נזקיה של התובעת הוערכו על ידי השופטת רובוביץ בסך של 42,948 שקל, ובנוסף חויב הבנק בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד שיר-אל נקדימון, עו"ד אביבה סיטבון-צרפתי
• ב"כ הנתבע: עו"ד דוד משה

לעורכי דין דיני עבודה • לפסק הדין לחצו כאן.

הכותב: עורכת דין הדסה פלד עוסקת בדיני עבודה.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין".

* הכותבת לא ייצגה בתיק

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.