השופטת ביטלה את החלטת ביטוח לאומי – האישה לא תחזיר את המזונות

לייעוץ בנושאי ביטוח לאומי:

עורך דין ביטוח לאומי

בשנת 2008 החתים הגרוש את אשתו לשעבר על תצהיר שלפיו לכאורה עד אז שולמו לה מזונות ישירות ממנו. בעקבות זאת הודיע לה ביטוח לאומי כי הוא מעביר את החוב שצבר הגרוש (שהמוסד נשא בתשלומי המזונות שהוא היה אמור לשלם) על שמה. היא מיד הודיעה לביטוח לאומי שלא באמת קיבלה מזונות מהגרוש, המוסד קיבל את הצהרתה, והחוב נותר אצל הגרוש.

בשנת 2011 חזר הגרוש על אותה פעולה. האישה שוב חתמה על תצהיר דומה, מתוך מחשבה שביטוח לאומי לא יתרשם מהתצהיר ויאפשר לה להסביר את עמדתה, כפי שעשה בפעם הקודמת.

אלא שמשום מה, הפעם ביטוח לאומי פעל אחרת, והודיע לאישה שנוצר לה חוב מזונות בסך של 122,634 שקל, כלומר החוב של הגרוש.

האישה הגישה בקשה לוועדה לביטול חובות אך בקשתה נדחתה. בשלב זה לא נותרה לה ברירה אלא להגיש תביעה נגד ביטוח לאומי ונגד הגרוש בבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב.

התובעת טענה, בין היתר, כי ביטוח לאומי פעל שלא כדין, ולא ברור על סמך מה יצר לה את החוב. לגרסת התובעת, התצהירים לא היו מיועדים לביטוח לאומי. היא חתמה עליהם תחת לחץ, כיוון שהגרוש הציב אותם כתנאי לקבלת המזונות מעתה ואילך. היא סיפרה בבית הדין שמדובר באדם כוחני, שבמשך שנים אינו משלם את המזונות כסדרם.

ביטוח לאומי טען כי פעולותיו נעשו כדין ובהתאם למידע שהובא בפניו, והוועדה מסרה החלטה מנומקת. עוד נטען, כי ביטוח לאומי רשאי לנכות סכומים ששילם בטעות או שלא כדין.

הגרוש העלה טענות רבות, בין היתר נטען כי התובעת חתמה על המסמכים מול עו"ד. לטענתו, הוא שילם את מלוא המזונות, ואילו התובעת גבתה סכומים ביתר מביטוח לאומי.

ערפל כבד

השופטת רוית צדיק העירה כי לא ברור מדוע ביטוח לאומי לא מיצה את ההליכים נגד הגרוש במסגרת תיק ההוצל"פ, ובחר באופן שרירותי להפנות את התובעת להוצאה לפועל, בזמן שמדובר בטענה שהגרוש היה צריך להעלות עוד ב-2008, כאשר ביטוח לאומי קיבל, בצדק, את גרסת התובעת שלפיה חתמה על התצהיר תחת לחץ

השופטת ציינה כי "ערפל כבד" אופף את התנהלות התמוהה של הביטוח הלאומי במקרה זה, וכתבה: "הנתבע 1 [ביטוח לאומי] בחר להעביר את החוב אל התובעת ללא כל הנמקה המניחה את הדעת, ללא כל סבר בדבר פירוט גובה החוב, נסיבותיו ומועד היווצרותו, ומבלי שניתן לתובעת יומה טרם העברת החוב אליה, תוך ביטול זכות הטיעון המוקנית לה ובהעדר ראיה כלשהי כי אכן כספי המזונות אשר שלמו על ידי הנתבע 1 שולמו לתובעת גם על ידי הנתבע 2".

אפילו אם התובעת תרמה למצב בכך שחתמה על תצהירים לבקשת בעלה, הבהירה השופטת, הדבר אינו פוטר את ביטוח לאומי מלתת לה זכות להשמיע את טענותיה ומחובתו לנמק את החלטתו.

יתרה מכך, השופטת הוסיפה שעדותו של הגרוש הייתה "פתלתלה ובלתי ברורה", ולא נתמכה אפילו באישור אחד בדבר תשלום מזונות.

לנוכח הפגמים שנפלו בהליך, השופטת קבעה כי החלטת ביטוח לאומי – בטלה.

• ב"כ התובעת: עו"ד ינון תמרי
• ב"כ הנתבע 1: עו"ד שרון חג'ג'
• ב"כ הנתבע 2: עו"ד רונן אלגאלי

עורכי דין דיני ביטוח לאומי • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין עו"ד מארון עילטאי עוסק בייצוג בתביעות נגד ביטוח לאומי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.