נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות (נת"ם) מפרסמת הבוקר (שני) את הדוח השנתי המלא לשנת 2025, המציג תמונת מצב מורכבת וירידה חדה אל מאחורי הקלעים של גופי התביעה והאכיפה בישראל.
הדוח, שיוגש מחר לשר המשפטים יריב לוין וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה על ידי הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, חושף כי מתוך 251 פניות שהוגדרו כתלונות וטופלו בשנה החולפת – 63 תלונות נמצאו מוצדקות (כ-24%).
מנגד, הדוח מציג גם שיפור משמעותי ביעילות המערכת, כאשר זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על 38 ימים בלבד (קיצור של 12 ימים מהשנה הקודמת), וב-86% מהמקרים ניתנה החלטה בתוך פחות משלושה חודשים.
הטענות המרכזיות של האזרחים נגד מייצגי המדינה נגעו לאי-מתן מענה מנומק (16%), עיכובים בטיפול והימשכות הליכים (11%) והתנהלות בניגוד עניינים (7%).
להלן הכשלים המרכזיים והפרשות הבולטות שעלו בדו"ח:
אסון מירון והמימד החמישי: גרירת רגליים בצמרת המשפטית
הדוח מותח ביקורת חריפה על היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בכל הנוגע לטיפול המערכתי באסונות ופרשות רגישות. בירור תלונה העלה כי למרות שמסקנות ועדת החקירה הממלכתית לאסון הר מירון פורסמו כבר במרץ 2024 – וכללו המלצה מפורשת לחדש את החקירה הפלילית נגד המעורבים – היועמ"שית טרם קיבלה החלטה בנושא לאורך שנת 2025.
הנציב הגדיר את גרירת הרגליים הזו כ"בלתי מתקבלת על הדעת" וככזו הגורמת עינוי דין קשה למשפחות 45 הקורבנות. בעקבות התערבותו, עודכן לאחרונה כי החקירה נגד חלק מהאחראים תחודש.
בנוסף, הנציב הפך החלטה של מחלקת העררים בפרקליטות בפרשת "המימד החמישי". הפרקליטות גנזה ערר של אזרח מבלי לדון בו לגופו, בטענה שהיועמ"ש הקודם (אביחי מנדלבליט) היה מעורב בתיק ולכן היועמ"שית הנוכחית מנועה מלטפל בו.
פינקלשטיין קבע כי עמדה זו חוסמת באופן בלתי חוקי את זכות הערר של האזרח, דווקא בתיקים בעלי חשיבות ציבורית עליונה. בעקבות הקביעה, ההחלטה בערר תינתן בקרוב על ידי היועמ"שית.
ה"פייק ניוז" של המשטרה: הסתמכות עיוורת על בינה מלאכותית
אחת החשיפות המטרידות ביותר בדוח נוגעת לעולם הטכנולוגי: חוקרת משטרתית הגישה לבית המשפט, במסגרת הליך פלילי מתנהל, תגובה רשמית המסתמכת על ממצאים בדויים (הזיות) שיוצרו על ידי כלי בינה מלאכותית (AI), מבלי שביצעה כל בדיקה עצמאית של הנתונים.
הנציב הגדיר זאת כהתנהלות חמורה שבה נציגת המדינה, שאמורה לסייע לעשיית צדק, עשתה את ההיפך הגמור. בעקבות המקרה, דרש הנציב מהפרקליטות לגבש נהלים דחופים, ובעת האחרונה אכן גובשו כללים מנחים לשימוש ב-AI בעבודת הפרקליט.
פרשת פגסוס וזיוף החתימות: תיקים חמורים נסגרו בגלל סחבת
הדוח חושף כיצד רשויות האכיפה "מגלגלות" תיקים ביניהן עד להתיישנותם או גניזתם:
מערכת פגסוס של NSO לגאנה: פרקליטות המדינה השתהתה במשך זמן רב בקבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית בנוגע לייצוא הביטחוני לגאנה. התיק עבר כ"תפוח אדמה לוהט" בין המשטרה, הפרקליטות והמלמ"ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), כאשר כל גוף מגלגל אותו לשני, עד שבסופו של דבר התיק נגנז מחוסר תשתית ראייתית.זיוף חתימות רשם: תיק חמור שעסק בזיוף חתימות של גוף שיפוטי והגשת מסמכים כוזבים לבית המשפט נסגר ונ גנז, למרות שהיו בו ראיות לכאורה, רק בשל העובדה שרשויות התביעה גררו אותו לאורך שנים ארוכות. הנציב קבע כי הדבר פוגע אנושות באמון הציבור.
אטימות במח"ש ופגיעה בקטינים
הנציב מצא מוצדקות גם תלונות שעסקו בפגיעה קשה ברגשות אזרחים:
אטימות כלפי משפחת שכול: מכתב רשמי ששלחה המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) למשפחתו של חייל מילואים שנהרג מאש כוחותינו, נוסח בצורה כה לקונית ואטומה עד שהנמען הרשמי במכתב היה החייל המנוח עצמו, תוך ניסוח כאילו המנוח הוא זה שהתלונן על אירוע הריגתו, וללא מילות צער או נחמה. הנציב הגדיר את המכתב כ"אירוע מצער ומכאיב שלא היה צריך להתרחש".פגיעה בעתידם של קטינים: שרשרת פגמים של הפרקליטות בטיפול בתיק של קטינים הובילה לסחבת ממושכת, שסיכנה באופן ממשי את אופק שירותו הצבאי של אחד הקטינים – בתיק שבסופו של דבר נסגר.
הביקורת על הייעוץ המשפטי: 22 בקשות ארכה בתיק ציבורי
בדוגמה נוספת להתנהלות לקויה, נמצא כי הייעוץ המשפטי לממשלה התעלם מהנחיות בג"ץ להגשת עמדה בנושא בעל חשיבות מדינית וציבורית.
המדינה גררה את הגשת העמדה במשך שנתיים וחצי, תוך שהיא מגישה לא פחות מ-22 בקשות ארכה (חלקן לאחר שחלף המועד), דבר שהוביל את שופטי העליון לחייב את הייעוץ המשפטי בתשלום הוצאות חריגות של 20,000 ש"ח.
המלצות הנציב נזרקות לרוח?
חלק משמעותי מהדוח מוקדש לעובדה שגופי התביעה והאכיפה נוטים למסמס את ההמלצות המערכתיות של הנציבות, לעיתים במשך שנים. פינקלשטיין התייחס בעיקר להמלצתו החוזרת להגביל ולתחום בזמן את משך הטיפול של הפרקליטות והיועמ"שית בבקשות רגישות לפתיחה בחקירה פלילית.
הנציב מתח ביקורת מרירה ויוצאת דופן על ראשי המערכת כשכתב כי "נראה שאין לגורמים הרלוונטיים כוונה ליישם המלצה זו, בבחינת 'זריתי לרוח אנחתי'".
נציב נת"ם, השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין, מסר עם פרסום הדוח: "דווקא בזמנים של סערה ציבורית, מחלקות וחוסר ודאות, מתחדדת חשיבותו של גוף ביקורת עצמאי, מקצועי ונטול פניות, המהווה עוגן של הגינות וענייניות עבור האזרח אל מול עוצמתה של המדינה ומייצגיה... רק ביקורת המבוססת על עובדות יכולה לשמש גשר לביסוס אמון הציבור".
0 תגובות