בית משפט השלום בתל אביב דחה בשבוע שעבר (שלישי) את בקשתם של אלי ציפורי ואבי וייס לבטל עוד לפני שמיעת הראיות את כתב האישום שהוגש נגדם בגין הטרדת עד. השניים נאשמים בפרסום כתובתה של הדס קליין, עדת התביעה במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
על פי כתב האישום, ציפורי, שמנהל בלוג המסקר בין היתר את משפט נתניהו, פרסם ביולי 2022 תמונה של חזית ביתה של קליין לצד כתובתה. בפרסום נכתב בין היתר: "תראו תראו את הצביעות של הגברת: הדס קליין שהתקרבנה בעדותה שהיא נושאת בעול המשפחתי ו'היתה בסיכון לפיטורים' מתגוררת בוילה בהרצליה המוערכת בשווי של 10 מיליון שקל".
וייס, עורך אתר TelecomNews, נאשם כי פרסם בתגובה צילום מסך מאתר 144 ובו פרטי כתובתה המלאה של קליין, וכן שיתף את הפרסום של ציפורי בחשבון הטוויטר שלו ובאתר האינטרנט.
סנגוריהם של השניים טענו כי המעשים המתוארים בכתב האישום אינם מהווים עבירה, ולחלופין מדובר בזוטי דברים. עוד נטען כי כתב האישום הוגש במסגרת אכיפה בררנית, לאחר שעיתונאים אחרים לא הועמדו לדין בעקבות פרסומים הנוגעים לעדים במשפט נתניהו.
התביעה הבהירה מנגד כי ציפורי לא הועמד לדין בשל דברי הביקורת שכתב על קליין, אלא בשל פרסום כתובתה. בית המשפט ציין כי מדברי התביעה משתמע שפרסום הכתובת עשוי להתפרש כאמירה: "אנחנו יודעים איפה את גרה", באופן שעלול לעורר חשש כי אנשים יגיעו לביתה.
עם זאת, השופט איתי הרמלין לא הכריע בשלב זה אם זו אכן משמעות הפרסום. בהחלטה נקבע כי השאלה כיצד יש לפרש את הדברים, ואם הנאשמים היו מודעים למשמעותם בעת הפרסום, צריכה להתברר במהלך המשפט ולא במסגרת הטענות המקדמיות.
בית המשפט דחה גם את הטענה כי יש לבטל את כתב האישום בשל אכיפה בררנית. השופט קבע כי ההגנה הצביעה על מקרים שאינם בהכרח דומים למעשים המיוחסים לנאשמים, וכי מקרים בודדים שבהם לא הועמדו עיתונאים לדין אינם מספיקים בשלב זה כדי להוכיח אפליה ממניעים פוליטיים.
בסיום ההחלטה הדגיש השופט כי חשוב לפרסם הנחיות ברורות להעמדה לדין בעבירת הטרדת עד, כדי להבטיח שוויון באכיפה. לדבריו, בהיעדר מדיניות כתובה וספציפית, כל החלטה להעמיד אדם אחד לדין ולא להעמיד אדם אחר עלולה לעורר תחושות של אפליה. בעקבות דחיית הבקשה, ההליך הפלילי נגד ציפורי ווייס יימשך וכתב האישום יתברר במסגרת שמיעת הראיות.
0 תגובות