רוכב אופנוע בן 18 שנפצע קשה בתאונת דרכים יקבל כמעט מיליון שקל, למרות שנסע ללא ביטוח חובה ונקבע כי הוא אחראי ל-40% מהתאונה. בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה חלק מערעורו והגדיל את הפיצוי שנפסק לו ב-180 אלף שקל.
אבל איך אדם שרכב ללא ביטוח חובה יכול לקבל פיצוי כל כך גבוה, ועוד כשהוא אחראי לחלק מהתאונה? התשובה נמצאת בדרך שבה הגיש את התביעה ובחישוב הפיצויים.
התאונה התרחשה באוקטובר 2018. נהג אוטובוס של אגד סטה לנתיב הנגדי כדי לעקוף משאית שחנתה בצד הדרך. הרוכב ניסה להתחמק, איבד שליטה, התנגש באוטובוס ונהדף לעבר המשאית.
הצעיר נפצע בקרסול וביד, עבר שלושה ניתוחים ונותר עם נכות רפואית של כ-43%. אלא שהתברר כי לא היה לאופנוע ביטוח חובה בתוקף. במקום לקבל פיצויים במסלול הרגיל, הוא נאלץ לתבוע את הנהגים וחברות הביטוח ולהוכיח את אחריותם לתאונה.
כמעט 800 אלף שקל, וזה לא הספיק
בית משפט השלום קבע כי נהג האוטובוס התרשל, אך הטיל גם על הרוכב 40% מהאחריות לתאונה, משום שלא האט ולא נצמד לשול הימני. לאחר ההפחתה נפסקו לצעיר 799,200 שקל.
אלא שהרוכב לא הסתפק בסכום וערער למחוזי. שם התברר כי בית משפט השלום הפחית את הפיצוי שלו בכמה שלבים: תחילה חישב את הפגיעה בכושר העבודה לפי נכות של 30% בלבד, במקום הנכות הרפואית של כ-43%, לאחר מכן התבסס על שכר נמוך מהממוצע במשק, ולבסוף הפחית עוד 20% מהחישוב.
השופטת אורלי מור-אל קבעה כי ההפחתות "החמירו יתר על המידה עם המערער". לדבריה, מדובר בצעיר בן 18 שטרם בחר לעצמו מסלול מקצועי, ולפניו עוד עשרות שנות עבודה.
בלי ביטוח חובה, אז למה מגיע לו כסף?
במוקד הערעור עמדה גם שאלה נוספת: האם מי שרכב ללא ביטוח חובה יכול לקבל פיצוי על כאב וסבל ללא המגבלות הקבועות בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?
נהג האוטובוס וחברת הראל טענו כי יש להגביל את הסכום, "כדי שלא ייצא חוטא נשכר".
אלא שבמחוזי חשבו אחרת. העובדה שהרוכב נסע ללא ביטוח חובה אינה פוטרת נהגים אחרים מאחריות לרשלנותם. אם הצליח להוכיח שהם גרמו לתאונה, הוא יכול לתבוע פיצויים לפי דיני הנזיקין, בלי שתקרות הפיצוי של חוק הפיצויים יחולו עליו באופן אוטומטי.
גם נהג המשאית לא יצא פטור מאחריות. השופטות קבעו כי המשאית, שחנתה בעיקול והפריעה לתנועה, יצרה סיכון אף שהחניה במקום לא נאסרה במפורש. לכן נותרה על כנה ההחלטה שלפיה נהג המשאית והפניקס יישאו ב-10% מהחיוב של נהג האוטובוס והראל.
בסופו של דבר הגדיל המחוזי את הפיצוי ב-180 אלף שקל, לכ-979 אלף שקל בסך הכול, לפני שכר טרחה והוצאות. בנוסף נפסקו לרוכב 10,000 שקל הוצאות בערעור ושכר טרחת עורך דין על התוספת. יתר הערעורים נדחו.