רבים מתייחסים לשבת חזנות כאל איום אסטרטגי עם שעות תפילה ארוכות ומייגעות ויצירות ארוכות ומתישות. התיאור הזה נכון בחלק גדול מהמקרים, שבתות בהן החזן מנסה להוכיח כי הוא אכן מצדיק את סכום הכסף שניתן לו ורק חובבי חזנות כבדים מסוגלים ליהנות מהתוכנית המוזיקלית הזו. אבל מתברר, שיש מי שעושה את זה אחרת, וזה אפילו כיף ומרענן.
>> למגזין המלא - כנסו
בשבת האחרונה זכיתי להשתתף בשבת החזנות בבית הכנסת הגדול בירושלים עם המנצח רפי ביטון ומקהלת 'קולות מן השמים' ועם החזנים שלמה סלצקי, והכוכב הגדול של עולם החזנות - נסים סאאל וילד הפלא העולה, מוישי ברזל. בית הכנסת היה עמוס לחלוטין בקהל שחלקו הגדול היה אפילו צעיר מאד, דבר שבעבר לא ראינו באירועי חזנות.
ביטון יצר תוכנית מוזיקלית עמוסה, שהחלה בקבלת שבת מוקדמת ותפילת ערבית שארכו כשעתיים וחצי ותפילת שחרית שארכה כחמש שעות - קונצרט מוזיקלי לכל דבר ועניין באורך שבע שעות וחצי. אני מתייחס לתפילה כקונצרט, בגלל העובדה שמבחינת ביטון היחס לתוכנית המוזיקלית היה יחס של קונצרט לכל דבר ועניין עם תוכנית מוזיקלית מסודרת ועם פיקים שנועדו לשמור על העניין. ביטון יצר קטעים מוזיקליים ייחודיים ששילבו קטעי חזנות קצרים, קטעי שירה בהם עשה שימוש בלחנים של מוזיקה חסידית, ישראלית וגם לועזית.
כל רגע הייתה הפתעה אחרת. ביטון מחזיק את הקהל ער לאורך כל התפילה, שכן בכל רגע יכולה לצוץ הפתעה מוזיקלית חדשה והקהל נותר דרוך וקשוב. ביטון הפעיל מתוך הקהל לסירוגין את ילד הפלא הנפלא מוישי ברזל, שהגיע בליווי אביו ואחיו שמלווים אותו במסירות לכל מקום ואת החזן נסים סאאל, ששימש כסולן ביצירות מיוחדות במהלך השבת. הוא שלח מידי פעם לבמת החזן את ילדי המקהלה או אחד החזנים לדואט יחד עם סלצקי שהיה פשוט נהדר, או שלח את הילדים אפילו לתוך הקהל עצמו בקדושה של שחרית ויצר אפקט מרגש במיוחד כאשר הילדים המוכשרים נשמעו לפתע שרים מכל קצוות בית הכנסת.
בתפילת שחרית הגיע גם הזמר והפייטן משה לוק, שביצע בקולו הייחודי כמה קטעים מוצלחים מאד בליווי המקהלה של ביטון. בשחרית קיבלנו אפילו קטע חזנות ספרדית קצר ומהנה מהיושב בראש המחלקה למורשת ישראל בעיריית ירושלים, שנתנה חסות לאירוע, יהודה נפתלי.
מי ששימש כחזן המרכזי בכל התפילות היה שלמה סלצקי, שעשה עבודה מצוינת והשתלב בצורה מושלמת עם כל הקטעים המורכבים של ביטון ששילבו פעמים רבות את המקהלה הענקית והמשובחת על הבמה, את הילדים שניצבו לעתים על במת החזן ועוד חזן או אפילו שניים ששרים מתוך הקהל, הכל בהרמוניה מלאה ובלי טעויות מביכות מידי, מלבד אולי פעם אחת בה דווקא הוא ניצב קרוב מאד לביטון עם ספר התורה בדרכו לבימה והסולמות מעט השתבשו להם.
המקהלה של ביטון היא תענוג בפני עצמו, בקטעים רבים סולני המקהלה נעמדו ושרו בצורה מרגשת וייחודית. אני חייב לציין את הסולן אביחי אדל, בעל הקול הייחודי. אדל שר את 'צדיק כתמר' של לבנדובסקי ואת "צור ישראל" במנגינת אדג'יו, כשהוא מבצע אותו בפלצט כינורי מושלם ומרגש ממש. מי שעוד נתן קטעי סולו משובחים היה הזמר אור שבח שהביא את הגוון האנדלוסי הנפלא שלו והחזן יניב רייפר שנתן כמה קטעים מוצלחים, את שניהם אנו מכירים גם מהרכב "מפתח סול".
אחד מקטעי השיא המוזיקליים של השבת היו התפילות לשלום המדינה ולחיילי צה"ל שבוצעו במנגינות הידועות של "ארץ צבי" (לחיילי צה"ל) ושל סול זים (לשלום המדינה). גם החזן יעקב מוצן, התארח בקטע מיוחד לפני תפילת מוסף עם היצירה הנודעת שלו "יזכרם" אותה הלחין לזכרו של אחיו החייל הי"ד.
בניגוד לאירועים אחרים בהם החזנים הם העיקר והמקהלה ובטח המנצח הם רק קישוט, במקרה של ביטון, הוא הכוכב המרכזי של האירוע/שבת וכולם, כולל כל החזנים והשמות הגדולים, רק שחקנים במופע הגדול שלו. השבת לדוגמא אפילו לא פורסמו שמותיהם של החזנים שישתתפו בתוכנית ורק נכתב שביטון והמקהלה יהיו. זה אולי נראה "מקטין" את האמנים הגדולים, אבל בפועל הקהל נהנה כל כך, שכולם יוצאים גדולים יותר, מדויקים יותר ומהנים הרבה יותר את הקהל ולדעתי גם את האמנים עצמם שמקבלים מעטפת מוזיקלית מפנקת ותחושה של ביטחון ויציבות לאורך התפילה כולה. אני יכול לומר בפה מלא, ששבתות החזנות של ביטון, הן ליגה בפני עצמה ואין לו כיום שום מתחרה אמיתי ברמות האלה.
לאחר הטור בו כתבתי על מופע יום ירושלים בבניני האומה של רפי ביטון, היו שטענו/רמזו כי לנוכח השבחים הרבים שהרעפתי עליו, אני לבטח מקבל ממנו תשלום... אלו אותם אנשים כנראה, שמבקרים אותי (תמשיכו בכיף), כאשר אני מבקר טעויות ובעיות באירועים אחרים. כן, אני משבח את ביטון, כי הוא ראוי לכך, כי הוא חושב על הקהל באופן רחב ולא רק על איך לרצות את האמנים, וכשזה טוב זה פשוט טוב וצריך לומר את זה בפה מלא, גם אם ישנם כאלו שעיניהם צרה בכך.
לאחר המופע הקודם, חתמתי שאני מחכה כבר לשבת החזנות בחוקת, כעת אני יכול לחשוף לכם בבלעדיות שאני מחכה למופע בין כסה לעשור של ביטון בהיכל התרבות בתל אביב. אני כבר יודע מראש בלי לדעת כלום על התוכניה, שמשעמם לא יהיה שם.
ולפינת השירים המואזנים ביותר על ידיכם הגולשים בשבוע האחרון:
במקום הראשון: הקאמבק המוצלח של הזמר מאיר גרין עם הסינגל "רוצה לעוף".
במקום השני: השיר השלישי מתוך פרויקט הלחנים שלי למילותיה של היוצרת חגית שמחה בן צבי - "הפרויקט של הלב" - "ירושלים שלי" בו מתארח הזמר והיוצר, דוד בן ארזה.
במקום השלישי: הזמר לידור נחום עם הסינגל החדש שלו - "הלילה חתונה"
- להערות, הארות ומשלוח צ'קים בלי כיסוי: nl@kikar.co.il