קיסריה, המקום המקודש כמעט של חובבי המוזיקה הישראלית לבש שוב כובע וחליפה (או אולי קפיטע ושטריימל), למופע היוקרתי השנתי של "חסידות בקלאס" בהפקתו של יצחק ראשי. עם ליהוק יוקרתי במיוחד, תזמורת ענק, מסכים מושקעים והפעם אפילו כריות עבות ומפנקות (ומניפה מעוצבת כדי להתמודד עם החום שהיה דווקא סביר לחלוטין), שנועדו לצמצם את הסבל של אלפי היושבים צפופים ורגליהם עקומות וכפופות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
התכנית המוזיקלית עסקה ברובה בשירים ישנים, שקיבלו עיבודים סימפוניים חדשים באדיבותו של המנצח, מאסטרו (איזה כיף להשתמש בתואר הזה כשהוא באמת מתאים), יובל סטופל.
במופע השתתפו גדול הזמר החסידי, אברהם פריד, הקול הבינלאומי שולם למר, כוכב המוזיקה היהודית עקיבא, החזן הבינלאומי יצחק מאיר הלפגוט והזמר והיוצר הישראלי רמי קליינשטיין.
המופע נפתח כמיטב המסורת בקטע קלאסי מלהיב של המלחין הצרפתי, ז'ורז' ביזה "לס טוראדורס" מתוך האופרה כרמן ולאחריו עלו שלושת הזמרים, פריד, עקיבא ולמר לביצוע מרגש ללהיט של אברומי פלאם בלחנו של יואל צליק – "התנערי". השיר שיצא כבר לפני כ-30 שנה באלבומו הראשון והמופתי של פלאם - "בשצף", מתאים במיוחד לימים אלו של המלחמה והביצוע של השלושה יחד היה מצוין.
לאחר מכן למר המשיך במחרוזת ייחודית בה שולבו 'שיר המעלות' של יענקלה תלמוד ו"אין קצבה" המודז'יצאי. הכל כמובן מעובד לתזמורת הגדולה שליוותה את האירוע כולו, גם הפעם בחיזוק חטיבת קצב של מתופף, גיטרה בס וגיטרה חשמלית, שנתנו את העוצמה ברגעים בהם היה צורך בה. במחרוזת זו עלתה לראשונה המקהלה לשיר יחד עם הזמר, לאורך המחרוזת ובכלל במופע כולו כמעט ולא הצלחתי לשמוע את המקהלה. לא ברור לי אם זו הבעיה של האקוסטיקה המזעזעת של קיסריה באופן כללי או משהו בעבודת הסאונד.
בהמשך המופע עלה רמי קליינשטיין לבצע את שיר האהבה שלו לארץ ישראל – "ארצנו הקטנטונת" ואת הלהיט "מתנות קטנות" אליו הצטרף בביצוע עקיבא. קליינשטיין חמוש בכובע שמש, אולי לא הציג רגעים ווקאליים בלתי נשכחים, אבל שר ברגש רב וניכר שהבמה הגדולה הזו מוכרת לו היטב. אינני בטוח שקליינשטיין ממש היה קשור לאירוע הזה, אבל אני מבין שכנראה רצו בהפקה להביא גם זווית ישראלית יותר.
לאחר הביצוע המשותף, עקיבא, נותר על הבמה כדי לבצע את הלהיט שלו "פשוטים", אולי הפעם הראשונה שהשיר הזה מבוצע בעיבוד סימפוני עשיר כל כך. הקהל הצטרף לעקיבא בפזמון ואף ביצע עם סיום השיר פזמון נוסף מרגש. עקיבא ביצע בהמשך הערב גם את להיט הענק שלו "אל תעזבי ידיים", אף הוא בעיבוד סימפוני מצוין של סטופל.
הלפגוט שהגיע בתפקיד החזן של המופע, לא ביצע קטעי חזנות קלאסיים כלל ופתח את קטע המופע שלו בביצוע למחרוזת "שומר ישראל", שנפתחה בלחן הישן והאהוב של הרב יהושע בוק. לאחר מכן, הוא ביצע לצדו של שולם למר את "משה ואהרן" הקרליבכי, קטע שכבר נשחק עד תום בכל מופע סמי חזנות על פני הגלובוס. הלפגוט עצמו ביצע את הקטע בהופעות פעמים רבות מאד. אם היה קטע שהייתי מסיר מהתכניה של הערב הזה, זה ללא ספק הביצוע המדובר. שלא תטעו, לא מדובר בביצוע לא טוב, מדובר בביצוע סביר לגמרי, אבל מיותר להפליא. כמו עוד שוקולד בינוני שאתם קונים בסופר, זה מתוק אבל בהחלט לא כדאי.
פריד שזו עבורו הפעם הראשונה בקיסריה (תכל'ס, מה יש לו לחפש שם), ביצע מחרוזת שבת עם "שלום עליכם" המוכר שלו ומשם ל"מעין עולם הבא", הישן מאד אך מלא האנרגיות שלו. לאחר מכן, הוא ביצע את "אלוקי נשמה" בלחנו של משה לאופר, השיר שהוקלט במקור על ידי לייבל'ה השל, אחריו דודו פישר ולבסוף הגיע גם לאברהם פריד. מסתבר, שהקהל אהב במיוחד את השיר, לאחר שפריד ירד מהבמה הוא המשיך לפזמון נוסף, שהחזיר את הזמר האהוב לבמה כדי לשיר יחד עם הקהל.
פריד ביצע בהמשך הערב גם את "הופ קוזאק" החב"די, בביצוע נחמד, אם כי לא מחדש במיוחד ולאחריו עלו כל הזמרים לביצוע של "וכולם מקבלים" הישן והטוב מבית ר' דוד ורדיגר, הביצוע עצמו היה יפה, אם כי שוב מדובר בקטע שכבר בוצע פעמים רבות, בהופעות רבות. השיר נפתח בפתיח כאורך הגלות עם נגן אקורדיון שירד לקהל ועשה סיבוב במשטח האורקסטרה. גימיק מיותר שלא העניק שום ערך או עניין אמיתי ורק החזיר אותי קצת לגן שושנה. הקטע נמשך במקצב הוואלס ל"אין ערוך" של בני הרשקוביץ, "ניגון לשבת ויו"ט" החב"די, המוכר לנו מסעודה שלישית והסתיים בוואלס "ים דידידם", שאת מקורו איני יודע וגם הוא קצת החזיר אותי לגן הילדים.
לאחר מכן, ביצע פריד יחד עם הלפגוט את יצירתו של יוסי גרין – "כי המצווה". הביצוע המשותף היה מוצלח, והיה זה נחמד לחזור לשיר הוותיק והאהוב הזה, שמזמן לא שמעתי בלייב. יצוין, כי זו לא הפעם הראשונה שפריד והלפגוט מבצעים יחד את היצירה, לפני כשמונה שנים השניים ביצעו זאת יחד על במת בנייני האומה, גם אז בניצוחו של סטופל, אם כי עם תזמורת קטנה בהרבה.
במופע שולבו גם קטעי מוזיקה נוספים, כמו הוואלס השני של שוסטקוביץ', מנגינה ידועה ואהובה, כשעל נגינת הסולו הופקד נגן האקורדיון ויטלי פודולסקי וקטעים מפסי קול של סרטים שונים (משימה בלתי אפשרית, מלחמת כוכבים), שהתאימו למצגות על ארגון מד"א, שהמופע נערך כהצדעה לכבודו.
כמיטב המסורת, שולם למר ביצע גם שיר באנגלית הפעם היה זה "אוקטובר ריין", אותו ביצע ברגש רב ובעוצמה. אני מתלבט עד כמה יש מקום לשירי התחרות האירופאית במופע שירי מוזיקה חסידית, אבל מודה שמהגרון של למר, זה לחלוטין היה נשמע כמו תפילה קדושה. למר פרסם לפני כמה חודשים את הביצוע שלו לשיר, מלווה בקליפ וזכה לצפיות רבות. קטעים מהקליפ שודרו במהלך המופע על המסכים, כשהם משתלבים בביצוע הלייב עם התזמורת הסימפונית.
המופע הסתיים במחרוזת שירי שמחה שונים (רובם חב"ד), כמובן, שאי אפשר(?) היה לוותר על ה"עוד יותר טוב", הלעוס עד דק. למיטב האירוניה, בשיר הזה גם נעשתה הטעות הכמעט יחידה בערב זה, עם כניסה לא נכונה של הזמרים לשירה.
באופן כללי, סטופל עשה עבודה מדויקת ומעולה עם העיבודים המוזיקליים והניהול המוזיקלי של הערב כולו. הוא החזיק את המופע באופן יציב, היה ברור מי הבוס על הבמה וכמובן שאי אפשר להתעלם מהחיוך הרחב והמאושר שלו שראינו על המסכים הענקיים מפעם לפעם. בתור מי שישב בקהל ונהנה ממופע מושקע וזורם, עם כמעט 0 תקלות, אני לחלוטין מבין את החיוך שלו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
'חסידות בקלאס', הצליחו שוב ליצור מופע מושקע ואיכותי כשהם ממשיכים לדייק את עצמם מפעם לפעם. הקונספט של השירים אמנם לא היה ברור לי במיוחד, אך זו הערה קטנה אל מול המופע המהנה שצפיתי בו. מופע שעושה כבוד למוזיקה החסידית ומציב אותה על הבמה ברמה הגבוהה ביותר שניתן. העובדה שהכרטיסים הפכו לסולד אאוט תוך כעשרה ימים בלבד, מלמד שהקהל יודע ומצפה שההופעות האלה יהיו מוצר משובח וכדאי. שאפו לכל העוסקים במלאכה.
- להערות, הערות, תובנות וכל מיני תופינים: nl@kikar.co.il
0 תגובות