החדש של מוטי שטיינמץ - שמרנות או קיפאון? // ביקורת אלבום

מוטי שטיינמץ חי בשלווה. הוא חי בשלווה כי הוא יודע שהוא זמר מצליח וטוב וחי בשלווה כי הוא יודע מה התפקיד שלו בעולם המוזיקה ואיזו מוזיקה בדיוק הוא רוצה לעשות. את השלווה הזו מרגישים בצורה חזקה במיוחד באלבום החדש שלו "אמונה וביטחון" שהוא למעשה אלבומו המקורי השני בלבד.

כיאה לכזה שחי בשלווה, שטיינמץ גם לא ממהר לשחרר את אלבומיו. הוא עובד עליהם לאט לאט לאט לאט ועוד פעם לאט. אלבומו המקורי הקודם יצא לפני כשמונה שנים, באמצע הוא הוציא אלבום של ניגוני ויז'ניץ - "עתיק יומין", אך עדיין מדובר בקצב נמוך במיוחד של שחרור אלבומים ושירים.

איראן של אחרי המלחמה: מתיחות חסרת תקדים בין הזרם הרפורמיסטי לבין הזרם השמרני

שמאי צוק|12:55

גם את אלבומו הראשון קיבלנו אחרי מספר שנים דומה מאז נכנס לעולם המוזיקה החסידית וכבש אותה בקולו וברגש הרב שלו. שטיינמץ לא ממהר להוציא שירים מה שגם כנראה מסייע לו שלא לאבד את שיווי המשקל האמנותי שלו ולהוציא חומרים שהוא פחות מתחבר או מאמין בהם.

זה אלבום שהוא מותאם לכאלה שאוהבים מאד את קולו וסגנונו של שטיינמץ. אין בו פשרות, השירים ארוכים ברובם, הרבה מעבר למקובל כיום בתעשיית המוזיקה החסידית, עם כל המרכיבים של המוזיקה החסידית הישנה. תמצאו באלבום החדש פתיחים ארוכים של מונה רוזנבלום ומשה לאופר, שני המעבדים הגדולים ביותר של המוזיקה החסידית. השניים מוכיחים שהם בהחלט לא שכחו איך עושים מוזיקה טובה והעיבודים באלבום כולו עשירים ומלאי צבע.

האלבום נפתח בשיר חסידי עם כל המרכיבים של מוזיקה חסידית של שנות ה-90 רוק עם חצוצרות, כינורות ומקהלה ופתיח ארוך - "הריני מזמן". הלחן של פינקי וובר שגם מתארח בהמשך האלבום בשירה (אזכרה) כשעל העיבוד וההפקה המוזיקלית, האיש והפתיחים, משה לאופר.

בזווית ה"מודרנית" של האלבום תמצאו טעימה קטנה של אלי קליין ואיצי ברי עם "קלי" האלקטרוני בלחנו של המלחין החסידי הוותיק והמוערך, פינקי וובר, שהלחין כמה משירי האלבום ו"שמחם" בלחנו של בנצי שטיין, הנציג של הדור הצעיר של המוזיקה החסידית גם הוא עטוף במוזיקה אלקטרונית של אלי קליין ואיצי ברי, שיר עם פוטנציאל גדול להפוך ללהיט. השניים הותירו חותם גם עם לחן של איצי ברי - "אליהו הנביא", שיר בסגנון קומזיץ עם נגיעות רגאיי אלקטרוני.

נציגות נוספת לדור הצעיר מגיעה עם השיר "להודות", שיר שמחה בלחנו ועיבודו המוזיקלי של הבן הדוד של שטיינמץ - דייויד טויב. במקרה של טויב מדובר בשיר חסידי על כל המשתמע לכך וללא נגיעות אלקטרוניות כאלה או אחרות, כזה שנשמע כמו עיבוד לאופרי וזו מחמאה.

באופן אישי, השיר שתפס אותי באלבום הוא "שימני כחותם", שיר במקצב הרומבה הדרום אמריקאי בלחנו וגם השתתפותו של המלחין והיוצר יצחק פוקס. השיר שמתפרס (יש שיאמרו מתמרח) על פני שש וחצי דקות בעיבודו של משה מונה רוזנבלום מתבצע בתחילה על ידי שטיינמץ ואז על ידי פוקס כששטיינמץ מצטרף בקולות גבוהים. השיר חוזר על עצמו משלב מסוים והייתי מקצר אותו באופן משמעותי, פוקס גם היה אמור להיכנס הרבה יותר מוקדם ולא אחרי 3 דקות וחצי, אך עדיין הוא יפיפה ומוצלח.

חובבי היצירות יתחברו ל"מלך" בלחנו של הרב שלמה קאליש, יצירה ארוכה של מעל 7 דקות, אף היא בעיבודו של מונה רוזנבלום. המילים הפחות מוכרות הן מתוך זמירות לליל שבת והלחן מרגש ונוגע. גם פה אפשר לתהות האם האורך היה הכרחי, אך עדיין התוצאה יפה.

שיר הנושא של האלבום "אמונה וביטחון" סיפור באידיש בלחנו של מוטי אילוביץ, מתפרס אף הוא על פני כמעט 9 דקות - 8:55 ליתר דיוק. מדובר בסיפור המבוסס על סיפור של רבי חיים ויטאל בשם האר"י הקדוש. הבחירה לבצע את שיר הנושא דווקא באידיש (מלווה בתרגום לעברית ואנגלית בחוברת וביוטיוב) קצת תמוהה בעיניי, אבל במקרה הזה הייתי סומך על שטיינמץ ומנהליו שהם יודעים מי הקהל שלהם ומה הוא רוצה לשמוע. ההתנגדות של שטיינמץ לשיר בעברית והקידוש של האידיש כביכול מדובר בלשון הקודש, קצת מוזרה בעיניי.

האלבום נחתם בשלושה שירים שגם יצאו כבר כסינגלים - "קול דמי בניך" העצוב והמרגש בלחנו של מוטי אילוביץ, "למען ידעו" הויז'ניצאי מלא השמחה, שמאז צאתו הלך לעולמו המלחין שלו - הרב יצחק אונגר ז"ל ו"מרן דבשמיא" בלחנו של יענקי דסקל.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

לסיכום, מוטי שטיינמץ מוכיח שוב שהוא הזמר החסידי הכי חסידי שיש כאן. זה שלא מפחד להצהיר שזה מה שהוא עושה ואוהב, בלי כוכביות, בלי התנצלויות ובלי שום עיגול פינות. זה אולי הקסם שלו, מלבד הקול הייחודי והאישיות הצנועה ומלאת החן. שטיינמץ נותן מוצר באורך מלא (אולי מלא מידי), עם 14 שירים של מיטב המלחינים והמעבדים במוזיקה החסידית, כזה שהוא מתנה של ממש לחובבי הז'אנר.

• להערות, הארות והמלצות לסליחות ספרדיות מוזיקליות: nl@kikar.co.il