הורים יקרים, שלום וברכה.
אני רוצה לספר לכם משהו אישי. כשאני הגעתי מהישיבה הביתה, לתקופת בין הזמנים, אבא שלי קיבל אותי עם חיוך, עם חיבוק, עם המון אהבה - והוא לא שכח לומר לי: "הכל פה שלך". המכולת? תרשום מה שאתה רוצה. אתה החיים שלנו. בזכותך אנו חיים. התורה שלך שומרת עלינו.
וואו. זה נתן לי המון המון המון כוח. היום זה נקרא 'זה הרים לי'. או-הו איך זה הרים לי.
בנקודת המפגש הזו, שמגיעה בתקופה הזו של בין הזמנים, בין הורים לילדים, עליה אנחנו נשוחח כאן. היא נקודת מפגש שיכולה להיות נקודת חיכוך, מאידך, נקודת חיבור.
הכל קשור אלינו, ההורים. איך הקבלה הראשונה, איך הרושם הראשוני - שעליו נאמר אין תחליף לרושם ראשוני, קורה עם הנערים, עם הילדים שלנו.
נקודת המפגש הזו יכולה לתת כוח לילדים שלנו, לבין הזמנים עצמו, לתפעול תקין ולהמשך החיים שלהם בצורה יוצאת דופן. אנחנו חייבים לדעת איך לקבל אותם ולדעת שהם מחפשים את המקום הבטוח שלהם - הבית שלהם.
0 תגובות