"אל תהיו חכמים גדולים, אל תפעלו לבד"

כאוס העריקים: האם מותר לבחור ישיבה להתלונן במשטרה, ומה עושים ברגע המעצר? המדריך המשפטי המלא

התקופה הסוערת ברחובות החרדיים מגיעה לנקודת רתיחה: פריצות לתחנות משטרה, מעצרים יזומים של בחורי ישיבות ובלבול עצום בשטח | עו"ד שלמה חדד, מומחה למשפט צבאי ופלילי, עושה סדר בראיון מרתק: החל מהנחיית המפכ"ל שקרסה ביום שישי, דרך הקיצור הדרמטי של גלי בהרב-מיארה, ועד לטיפ שיכול להציל אתכם ממאסר ממושך | צפו (חרדים)

הרחוב החרדי כמרקחה. המחאות הסוערות, המעצרים הליליים, ואמש – ניסיון הפריצה הדרמטי לתחנת המשטרה בבית שמש, מוכיחים כי הציבור החרדי נמצא באחד המשברים האזרחיים הגדולים בתולדותיו. עשרות אלפי בחורי ישיבות מוגדרים כיום כעריקים או משתמטים, והחשש המרחף מעל ראשם משפיע על כל צעד ושעל בחייהם. כדי להבין לאן הולכים מכאן ומהן הזכויות המשפטיות של הבחור בקצה, שוחחנו עם עו"ד שלמה חדד, שמלווה מקרוב את אירועי המעצרים האחרונים ועובד עם הארגונים חיי עולם, עזרם ומגינם, עם קדוש וארגוני הצלה נוספים, כולל במעצרם של בחורי 'הפלג הירושלמי'.

אחת השאלות הבוערות ביותר בתקופה האחרונה היא שאלת הגעתם של בחורי ישיבה לתחנות המשטרה. רק בשבוע שעבר יצאה הנחיה רשמית של מפכ"ל המשטרה, ולפיה יש להחריג נפגעי עבירה ולא לעצור אותם על עריקות בבואם להתלונן. אלא שבשטח, המציאות שונה לחלוטין. ביום שישי האחרון נעצר בחור שהגיע להגיש תלונה על עבירה חמורה שעבר, וגילה כי "שוטרי הקצה" לא תמיד מצייתים להנחיות – הוא נעצר והוסגר ישירות למשטרה הצבאית, דבר שעורר סערה עצומה בציבור.

נפגע עבירה זה דבר שצריך להחריג אותו מכל דבר אחר, מבהיר עו"ד חדד בכאב ומספר כי הוא מקבל בכל יום פניות מבחורים מבוהלים ששואלים האם הם יכולים ללכת למשטרה. מדובר לפעמים בתיקים חמורים שבהם הבחורים הם עדים, או במקרים שבהם פרצו לבחור לבית, או חלילה כאשר מדובר בבחור שעבר תאונת דרכים. חדד חושף מקרה מזעזע שבו טיפל לאחרונה, שבו בחור עבר תאונת דרכים קשה, והדבר הראשון שעבר לו בראש זה לברוח מהמקום, לוותר על האמבולנס ועל הטיפול הרפואי, רק כדי שלא תגיע משטרה והוא ייעצר כעריק. המצב הזה, שבו הציבור מפחד מהמשטרה ולא נותן בה אמון, חייב להיפסק.

בפועל, מסביר עו"ד חדד, היו הסגרות בשטח, אמנם לא בכמויות גדולות – בעיקר כי בחורים פשוט מפחדים ומקפידים שלא להגיע לתחנות. הציבור החרדי הפך ליצירתי: מגישים תלונות בצורה מקוונת, או שולחים מיופי כוח ואנשים אחרים כדי להוציא רכבים מתחנת המשטרה. הבעיה המרכזית היא שוטרי הקצה. רוב השוטרים מכירים את ההנחיה החדשה שאומרת שיש לעכב אדם רק עד חצי שעה ואז לשחרר אותו עם זימון, אבל תמיד יהיו את אלו שזה מתאים להם מבחינה אידיאולוגית או מחוסר ידיעה, והם ימשכו את הזמן בכוונה מעל חצי שעה כדי להסגיר את הבחור למשטרה הצבאית.

במקביל, משגר חדד קריאת אזהרה דחופה לבחורים שמגיע להם פטור רפואי או נפשי כחוק, אך הם מזניחים את הטיפול בו ומסתמכים על כך ש"יהיה בסדר". לדבריו, בחור שיש לו בעיה רפואית או נפשית אמיתית – מהספר, ולא תעשיית הפייק – חייב לטפל בה לפני שהוא הופך למשתמט. ככל שהזמן עובר, רשויות הצבא פחות מאמינות ומקשות על התהליך. בשבוע שעבר הוא טיפל בבחור שחולה במחלה גופנית קשה, פרופיל 21 מובהק, שהזניח את הנושא במשך שנה ושלושה חודשים. כשהוא נתפס, הרופא הצבאי אמנם קבע מיד שהוא אינו כשיר לשרת, אך בגלל תקופת ההשתמטות הארוכה שלו – השאירו אותו בכלא שבועיים מלאים, עד סוף ימי העונש המשמעתי. אם הוא היה מגיע שלושה חודשים קודם, הכל היה מסתדר בלי יום אחד מאחורי סורג ובריח.

אחד השינויים הדרמטיים ביותר שנכנסים לתוקף בימים אלו נוגע להנחיות החדשות של היועצת המשפטית לממשלה, שמשנות לחלוטין את כללי המשחק והופכות את האירוע מחשש לעונש קטן בכלא הצבאי, לכתם פלילי חמור במיוחד. עד היום, רק מי שהיה עריק מעל 540 ימים הוגדר כ"משתמט פרקליטותי" – כזה שמוגש נגדו כתב אישום פלילי לבית הדין הצבאי. כעת, היועמ"שית קיצרה את התקופה באופן דרמטי לשנה אחת בלבד (365 ימים).

המשמעות היא דרמטית: בחור שמשתמט פחות משנה נשפט בדין משמעתי בפני קצין שיפוט בכלא 10, ויכול לקבל עונש של 20 עד 30 ימי מאסר, ללא ייצוג פרונטלי של עורך דין. לעומת זאת, מי שחוצה את רף השנה מוגדר כמשתמט פלילי, נשפט בבית הדין הצבאי, וצפוי לחודשים ארוכים בכלא ולכתם פלילי שמלווה אותו בהמשך החיים. עו"ד חדד מזהיר כי כבר עכשיו יש כמה אלפים שנמצאים בקטגוריה הפלילית הזו, ותוך כמה חודשים המערכת תתחיל להיתקל בהמוני תיקים מורכבים וקשים בהרבה, שהנישה שלהם שונה לחלוטין ממה שהציבור רגיל אליו.

אז מה עושים ברגע האמת, כאשר בחור נעצר בלילה על ידי המשטרה ונלקח למעצר ומשם לכלא 10? עו"ד חדד מציג את טיפ הזהב ומבהיר כי הדבר הראשון במעלה הוא זכות השתיקה ובקשת עורך דין. ברגע שהבחור נדרש למסור חקירה, עליו לעצור ולומר: 'אני מבקש שיחה עם עורך דין'. איש מקצוע יכול בשיחה קצרה לסדר לו את הראש, להסביר לו את הזכויות שלו ולהבין מה מותר ומה אסור. בחור צריך לעמוד על הזכויות שלו ולא למסור גרסאות שיסבכו אותו בהמשך. ישנן זכויות רבות בכלא, כמו תנאי דת, אוכל כשר, ואפשרויות להגשת ערר או המתקת עונש, והבחורים פשוט לא מודעים אליהן. אנחנו נמצאים בכאוס מתמשך, הוא מסכם, והקריאה הברורה לבחורים היא לא לעשות דברים על דעת עצמם, אלא תמיד להתייעץ עם איש מקצוע.

האם הכתבה עניינה אותך?

כן (68%)

לא (32%)

תוכן שאסור לפספס:

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

1
בא נדבר ברור: גם אם נאמר (ואף שזה לא אמור להיות) שהמשטרה משתתפת במעצרים כמובן זה דווקא במעצרים ולא בתלונות שהוגשו לה כי המשטרה מחולקת ל שניים החלק של מענה לפניות והחלק של המעצרים שאם תקשר בינהם תצא תוצאה קטסטרופלית של אי אמון רחב במשטרה וכתוצאה מכך שנאתה בשנאה עזה אלימות וכו רק בלאגן אז בבקשה ממך
המייבין

אולי גם יעניין אותך:

עוד בראיונות חדשותיים: