סוף השבוע האחרון בדרום לבנון שוב גבה מחיר דמים כואב ומצער, עם ההודעות המצמררות על נפילתם של לוחמים באסון הטנק ולוחם מיחידת מגלן. בקרב הציבור הרחב עולה תחושת בלבול עמוקה – האם אנחנו לא אמורים להיות בעיצומה של הפסקת אש?
כדי לעשות סדר בדברים ובהבנת זירת הלחימה, שוחחנו עם תת-אלוף (במיל') ארז וינר, יושב ראש תנועת 'הביטחוניסטים'.
"צריך להיות ברור לכולם: אנחנו לא אמורים להיות בהפסקת אש, אנחנו נמצאים בלחימה רציפה מול חיזבאללה, פותח וינר ומסביר את המורכבות הדיפלומטית. "יש הבנות מסוימות בין ארצות הברית לאיראן, והאיראנים לוחצים מאוד שהפסקת האש הזו תכלול גם את לבנון. ישראל, תחת לחץ אמריקאי, הבהירה שהיא מוכנה לשקול זאת רק בתנאי שחזבאללה ינצור את האש ויתפנה מדרום לבנון. מאחר שחזבאללה לא עשה זאת – צה"ל ממשיך בלחימה".
החיה האווירית משתלטת: המספר המטורף בעסקת הענק של בואינג
וינר מסביר כי הלחימה הקשה שחווינו בימים האחרונים נובעת מכך שצה"ל הגיע לנקודות הרגישות ביותר של ארגון הטרור:
המעבר ליחידת המרכז: בחודשים הראשונים לחמנו בעיקר נגד יחידות 'נצר' ו'עזיז'. כעת, כשהכוחות מטפסים לרמת נבטיה ורכס עלי טאהר (אזור מוצב הבופור לשעבר), צה"ל דורך על הרגליים של יחידת 'בדר' – היחידה המרכזית והמבוצרת של חזבאללה בדרום.
קן הצרעות התת-קרקעי: "אנחנו ניצבים ממש מעל מתחם פיקוד ושליטה מבוצר ומבוטן", אומר וינר. "ההשוואה הנכונה היא שדרכנו על קן צרעות. הן יוצאות ומזמזמות, והדבר הנכון לעשות בשלב הזה הוא פשוט להשמיד אותן".
בתגובה לטענות של לוחמים בשטח שמרגישים לעיתים "ברווזים במטווח" בשל חוסר בתמרון דינמי, מבהיר וינר: "אם לוחם מרגיש כך, יש בעיה בהגדרות של המפקדים שלו. ברוב הגזרה אכן אין לחימה רציפה מול צבא סדיר, אלא כתישה שיטתית של השטח בעורף הלחימה. כוחות ההנדסה מפרקים את התשתיות של חזבאללה עד דק, בדיוק כפי שעשינו חודשים ארוכים בעזה".
בתשובה לשאלה מהו היעד האסטרטגי הסופי של מדינת ישראל בלבנון, מציג יו"ר 'הביטחוניסטים' תמונה ברורה שנועדה לשנות את פני המציאות בצפון:
"השאיפה היא להגן על יישובי הצפון באמצעות הרחקת האיום. כפי שבעזה כוחותינו יושבים בקו מסוים ומונעים ירי בכינון ישיר, כך המטרה בלבנון היא להתקדם לקו הליטני ורמת נבטיה. הצעד הזה יוציא את היישובים לחלוטין מטווח הירי הישיר ומהרחפנים, שטווח הפעולה שלהם מוגבל ל-10-15 קילומטרים".
במקביל, וינר מדגיש את החשיבות הדיפלומטית שבבידוד חזבאללה בתוך לבנון: "לפני כשבוע שמענו את נשיא לבנון קורא לחזבאללה 'אויב'. לישראל יש אינטרס לקדם את המשא ומתן מול ממשלת לבנון כדי ליצור בידול, להחליש את הארגון ולמנוע מצב שבו האיראנים חוזרים לשקם אותו".
כשנשאל האם צה"ל יישאר פיזית בתוך שטח לבנון באופן קבוע, משיב וינר כי התפיסה הישראלית השתנתה לחלוטין לאחר השביעי באוקטובר:
"ההסכמים היום צריכים להיבנות במתכונת של 'יתנו – יקבלו'. בעבר ישראל הייתה רגילה לסגת, לוותר ולצפות שיהיה טוב. היום הנוסחה הפוכה: רק אם חזבאללה יתפרק מנשקו ויתפנה, ישראל תשקול נסיגה מחלק מהשטחים. וגם אז – לא נחזור למצב שבו הגבול הוא היישוב, ושלומי או מנרה יושבות מתחת לרכס שולט. צה"ל יישאר לשבת בשטחים השולטים הרלוונטיים".
לעניין הזירה האיראנית, וינר חותם באופטימיות זהירה ומדגיש כי הכל תלוי ביכולת העמידה של החברה הישראלית: "ראש הממשלה חוזר על שתי מנטרות: 'לאיראן לא יהיה גרעין' ו'לבנון היא זירה נפרדת'. תפיסת הביטחון החדשה אומרת: לא להכלה, לא לשקט שייענה בשקט, אלא לאכיפה ולפעולה אקטיבית. אם נדע לעמוד על הקווים האדומים שלנו – בעזרת השם נמשיך, נעשה ונצליח".
0 תגובות