"לא מעניינים אותה ההלכה והרבנים"

אחר קריאת המאמר על "סערת הפאות" נזכרתי בבדיחה עתיקה.

מעשה שהיה באדם שנכנס לביתו כמה ימים לפני פסח, וראה את אשתו מקרצפת ומגרדת, קוצפת וצועקת.

אמר לה הבעל: "אשתי היקרה, בשולחן ערוך כתוב שצריך לנקות רק היכן שהכניסו חמץ - את לא צריכה לעבוד כל כך קשה!".

הגיבה האישה בזעם: "אתה והשולחן ערוך שלך עוד תטריפו לי את כל הבית!"...

נזכרתי בבדיחה בשל משפט המחץ האחרון במאמר על סערת הפאות. כך כותבת הכותבת הנכבדה:" לא משנה כמה רבנים יפסקו שאסור וכמה יפסקו שמותר ומהם הגדרים... זה בכלל לא משנה. זה לא יוביל לשום מקום. הגיע הזמן לעשות חשבון נפש! כל אחת מאיתנו. פאה נוכרית לא עושה אותך עובדת השם נקודה."

במילים אחרות, תסלחו לי על הבוטות, יש לי אג'נדה ולעזאזל ההלכה והרבנים.

אבל כך אי אפשר לשכנע איש. אנחנו יהודים שומרי תורה ומצוות. אנו לא מאזינים לקול של מופתי מסית ורצים לעשות כפי מה שיקבעו הקריזות שלו. אנו מבקשים לדעת מה קובעת ההלכה ולנהוג לפיה.

אז ישנם פוסקים המתירים (ואף מחייבים!) פאה נוכרית, ביניהם הרבי מלובביץ' זצ"ל שסבר שפאה נוכרית טובה יותר ממטפחת. ישנם אחרים החושבים שפאה נוכרית אסורה, או לפחות לא רצויה, ביניהם הרב עובדיה יוסף שליט"א. ילך כל אדם לפי מנהגיו ולפי רבניו.

אך היכן נשמע כדבר הזה בישראל שאדם שפסק הלכה של פוסק אחר לא מוצא חן בעיניו, יוצא למסע של ציד מכשפות?

כיצד יתכן שאתר חרדי נותן ביטוי למשפט כמו "לא משנה כמה רבנים יפסקו שאסור וכמה יפסקו שמותר ומהם הגדרים?" לא משנה? בטח שמשנה!

אם לסכם את נקודת מאמר זה - כל המתלהמים נגד הפאות הנוכריות מראים זלזול, אי הבנה וחוסר כבוד מינימאלי לרבנים אחרים.

מי, אם כן, מזלזל ברבנים? מי, אם כן, עומד לתת את הדין?

תגידו אתם.