בוקר חנוכה בכיכר FM, נר שביעי לקראת נר שמיני, מצא את אלי גוטהלף ואת המאזינים איפה שרבים נמצאים בימים האלה: בין סופגניות לשכר, בין פחמימות לפנסיה ובין אורות החנוכה לתקוות לשנה הקרובה. במהלך התכנית התארחו יוסה למינצברג, מומחה לכלכלה משפחתית ותכנון מס, משה מנס, מדריך כושר מוסמך ואיש תקשורת, ויוסי אבדו, המרצה ואיש ה״חדשות הלא חשובות״, שדיבר על הסגולות המיוחדות של זאת חנוכה ועל מאחורי הקלעים במסדרונות הכנסת.
הנה עיקרי הדברים.
פער של 150% בין הרצליה למודיעין עילית הבוקר פרסם הביטוח הלאומי את הדוח למחצית הראשונה של 2025, ולפיו השכר הממוצע לשכיר במשק חצה לראשונה את רף 15,000 שקלים. אבל מאחורי המספר המחמיא הזה מסתתרים פערים כואבים.
יוסל'ה מינצברג הזכיר כי בעיר חרדית כמו מודיעין עילית השכר הממוצע נע סביב 8,000 שקלים בלבד, בעוד שבהרצליה מגיע הממוצע לכמעט 23,000 שקלים. פער של יותר מ־150 אחוזים בין משפחות שחיות באותה מדינה, עם אותם מחירים בסופר, בערך אותה חשמל ומים, אבל עם מציאות כלכלית אחרת לגמרי.
הכסף שלא מדווח פוגע פעמיים מינצברג עצר על נקודה רגישה במיוחד במגזר החרדי: ההכנסות שלא מדווחות. לא ממקום שיפוטי אלא מהזווית הכי פרקטית שיש. לדבריו, מי שמסתפק בשכר רשמי נמוך ומצהיר פחות ממה שהוא באמת מרוויח, נפגע פעמיים: גם בכיס כאן ועכשיו, וגם בעתיד הרחוק.
הוא הזכיר את חוק הפנסיה לשכירים, שבו מופרשים בערך 20 אחוז מהשכר לטובת החיסכון הפנסיוני וביטוח אובדן כושר עבודה ושאירים. מי שמדווח על שכר של 10,000 שקלים ולא על 15,000, מבטח רק את העשרת אלפים, וגם הפנסיה שלו תחושב בהתאם. במקרה של פטירה, אלמן או אלמנה זכאים לכ־60 אחוז מהשכר המבוטח לכל החיים, וילדים יתומים עד גיל 21 יכולים לקבל את ה־40 אחוז הנותרים. שכר לא מדווח, פשוט לא קיים במערכת.
פנסיה, קרן השתלמות ויחסים טובים עם הבנק מעבר לביטוח השוטף, מינצברג דיבר על היתרון הגדול של שכר גלוי וגבוה גם בעולם החיסכון והמשכנתאות. ככל שהמשכורת הרשמית גבוהה יותר, כך אפשר להפריש יותר לפנסיה ולקרן השתלמות, ליהנות מהטבות מס משמעותיות, לבנות הון בשוק ההון ולשפר את ה״פרופיל הפיננסי״ מול הבנקים.
לדבריו, גם עצמאים קטנים יכולים להפריש לקרן השתלמות סכומים קבועים בכל חודש, ליהנות מהטבת מס על חלק מההפקדה, ולא לשלם מס רווח הון על הרווחים לאחר מספר שנים. המסר שלו למאזינים היה חד: לדווח יותר, לנצל את הטבות המס עד הסוף, לעבוד בצורה מסודרת עם רואה החשבון ולתבוע ממנו ייעוץ יזום במקום להיזכר רק בסוף השנה.
אחרי הסופגניות: לא מרזים מרגשות אשמה בחלק השני של התכנית עבר אלי גוטהלף לנושא שצרב לרבים בקיבה: חנוכה, סופגניות, לביבות, קישים ופסטות. משה מנס, מדריך כושר מוסמך, הזכיר שהבעיה המרכזית אחרי תקופות ״נפילות״ היא לא האוכל עצמו אלא רגשות האשמה.
״לאכול פחמימות זה לא חטא״ הוא מדגיש. מי ששמר יפה מסוכות, כמעט בלי פחמימות, ונשבר בחנוכה, לא הרס את כל התהליך. מדד בריאות אמיתי לא נמדד בשבוע אלא בשנה. יש חודשים עם עלייה קלה במשקל ויש חודשים של ירידה חדה יותר, אבל הכיוון לאורך זמן הוא מה שקובע.
שלושת הדברים שכדאי להוציא מהצלחת מנס הציע שיטה פשוטה: במקום לחשוב על דיאטה נוקשה, לחשוב על שינוי אורח חיים. לדבריו, כמעט כל אחד יכול לחיות בריא אם יתמקד בשלושה דברים שלא אוכלים:
- סוכר
- מטוגן
- קמחים לבנים
כל השאר, אמר, אפשרי, רק שצריך להעדיף אותו בגרסאות בריאות ומזינות. המטרה היא לאכול כמה שיותר אוכל טוב: פירות, ירקות, דגנים מלאים, לחם מלא, חלבונים איכותיים. כשהצלחת מלאה באוכל אמיתי, הקרייבינג לג׳אנק יורד מעצמו, כי רמות הסוכר בדם יציבות יותר והגוף מפסיק לרדוף אחרי עוד ועוד מתוק.
הניצחון האמיתי: החלטות קטנות ביום יום מנס הדגיש שגם בלי חדר כושר אפשר לראות שינוי, אם מחליטים על ניצחונות קטנים: לעלות במדרגות במקום מעלית, ללכת למכולת ברגל גם אם זה רק שלוש דקות, להשאיר את הרכב בחנייה כשאפשר.
המשקל, לדבריו, הוא לא המדד היחיד. לפעמים הגוף מחליף שומן בשריר, ולמרות שהמספר על המשקל נתקע, הבריאות והכושר משתפרים. כל אימון, כל בחירה לאכול נכון, היא ניצחון בפני עצמו.
זאת חנוכה: החתימה האחרונה על השנה בחלק האחרון של התכנית אירח אלי את יוסי עבדו, מרצה, סופר, גרפולוג ואיש הסגולות הקבוע של כיכר FM. עבדו הסביר את המעמד המיוחד של זאת חנוכה על פי תורת החסידות.
בעוד שלפי שיטת רבנו הארי חותמים את הדין בהושענא רבה, המסורת החסידית רואה בזאת חנוכה את גמר החתימה על השנה. זהו רגע שבו כל האורות של שמונת ימי החנוכה מתכנסים, והאדם יכול לפעול לעצמו שפע לשנה שלמה: זיווג, זרע של קיימא, שלום בית ופרנסה.
ההדלקה, מבט הנרות, ההתבוננות בלהבה ובשמיים, כך מתאר עבדו, היא זמן של תמימות וקשר פשוט עם ריבונו של עולם. זה הזמן לדבר, לבקש, לשפוך לב.
סעודה, פרנסה וזרע של קיימא על פי הבני יששכר וצדיקים נוספים, יש עניין גדול לעשות בזאת חנוכה סעודה מיוחדת של שירות ותשבחות, מעין השלמה על כל שמונת הימים. אבדו הזכיר מסורות על סגולות לזרע של קיימא, וכן סגולות לפרנסה טובה, מתוך תפיסה שחנוכה שווה בגימטריה למילה ״פרנסה״.
בנוסף, הוא הזכיר מנהג לשרוף את פתילות החנוכה ביום שלאחר מכן ואת המנהג להדליק נר לרבי מאיר בעל הנס בערב זאת חנוכה ובראש חודש טבת כסגולה לישועות. לדבריו, מי שמנצל את הזמן מול הנרות יכול לפעול לעצמו דברים שלפעמים אפילו צדיקים גדולים פועלים עבורם רק בנעילת יום הכיפורים.
מאחורי הקלעים של הכנסת: מי הכי אמיתי לקראת סיום סיפר עבדו על יום צילומים סוער בכנסת במסגרת ״החדשות הלא מעניינות״. לדבריו, המסדרונות והמזנון הם כמו תוכנית ריאליטי, רק בלי מצלמות רשמיות. הוא שיבח כמה מהח״כים שלדעתו נלחמים באמת מתוך אידיאולוגיה, וציין במיוחד את איתמר בן גביר, טלי גוטליב וביסמוט, כמי שלדעתו משדרים אותנטיות גם מאחורי הקלעים.
במקביל הדגיש שהמטרה בתכנית היא לא להביך אלא לחשוף רגעים בלתי מתוכננים, פליטות פה ושפת גוף שמגלים מי עומד מול המצלמה, איפה זו הצגה ואיפה זו מחויבות אמיתית.
בסיום התכנית איחל אלי גוטהלף למאזינים לקחת את האור של חנוכה לכל השנה: להיות חכמים כלכלית ולדווח על ההכנסות, להתנהל בריאותית בלי רגשות אשמה, ולנצל את רגעי זאת חנוכה לבקשות טובות ולשמחה פנימית.
0 תגובות