ההחלטה שלא להעלות להצבעה בכנסת את ההכרה הרשמית ברצח העם הארמני עוררה בימים האחרונים סערה מדינית ופוליטית. דיווחים בתקשורת טענו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו בלם את המהלך בעקבות לחץ ישיר מאזרבייג'ן, אך גורמים המעורים בפרטים מציגים תמונה שונה ומורכבת יותר של מי שעמד מאחורי עצירת ההכרה.
על פי דיווח ב"הארץ", היקמט חג'ייב, יועצו המדיני הבכיר של נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב, יצר קשר עם לשכת ראש הממשלה, ובעקבות הפנייה הוסר הנושא מסדר היום של הכנסת. מקור ישראלי שצוטט בדיווח העריך כי נתניהו פעל ללא תיאום עם שר החוץ גדעון סער, שהגיש את הצעת ההחלטה שאושרה בממשלה.
פניות מנהיגי הקהילות היהודיות
אלא שגורמים בקהילה היהודית באזרבייג'ן, לצד גורמים פוליטיים שהיו מעורים במגעים במיוחד עם המפלגות החרדיות, מציגים תמונה שונה. לדבריהם, לא היו גורמים אזריים בכירים שיצרו קשר לאחר ההצבעה על ההכרה בממשלה, והשגריר האזרי אף עזב את הארץ.
לטענת אותם גורמים, הגורם המשמעותי ביותר בעצירת המהלך היה שורה של פניות מצד מנהיגי הקהילות היהודיות במדינה אל סיעות הכנסת ובעיקר ש"ס ויהדות התורה. הפניות לא נוסחו כדרישה מדינית או כלחץ מטעם השלטון בבאקו, אלא כבקשה יהודית ואישית מצד קהילה החוששת מפגיעה ביחסים עם המדינה שבה היא חיה.
בפניות הסבירו נציגי הקהילה כי אזרבייג'ן היא המדינה בעלת רוב המוסלמי הידידותית ביותר לישראל, כי היהודים במדינה נהנים מביטחון, מחופש דת ומיחס מכבד מצד השלטונות, וכי הכרה ישראלית בסוגיה הנחשבת רגישה במיוחד עבור באקו עלולה להקשות על הקהילה ולפגוע ביחסים האסטרטגיים בין המדינות.
מגעים עם המפלגות החרדיות
הקשר בין יהודי אזרבייג'ן לבין הנציגות החרדית בכנסת אינו חדש. בחודשים האחרונים קיימו נציגי הקהילה ורבניה שורה של מפגשים עם חברי כנסת מש"ס, מיהדות התורה וממפלגות נוספות. לפי הגורמים, בעקבות הפניות הבהירו חברי כנסת מהמפלגות החרדיות כי הם מתקשים לתמוך במהלך וכי במצב שנוצר הם מבקשים לשקול מחדש את העברת ההצבעה בכנסת.
המסרים הועברו לגורמים הרלוונטיים בקואליציה ובמערכת הפוליטית. כידוע, המפלגות החרדיות מהוות גורם מרכזי בקואליציה, ועמדתן בסוגיות רגישות נושאת משקל משמעותי.
עוד מציינים הגורמים כי סער אמנם הגיש את הצעת ההחלטה לממשלה, אך המשך ההליך בכנסת לא היה בשליטתו. הממשלה, ובה ראש הממשלה נתניהו, אישרה פה אחד את ההכרה ב-28 ביוני. גם ההצעה הדחופה לסדר היום בכנסת לא הוגשה בידי סער עצמו, אלא בידי כמה חברי כנסת מהליכוד שלא היו פועלים בלי אישור של ראש המפלגה.
שאלות פתוחות
מסמך רשמי של נשיאות הכנסת מ-29 ביוני מלמד כי הדיון בנושא אושר תחילה לשבוע שלאחר מכן, אך הוא לא הגיע בסופו של דבר למליאת הכנסת לפני סיום הכנס. העובדה שנתניהו הצביע בעד ההחלטה בממשלה מעלה שאלות ביחס לטענה שלפיה הוא התנגד למהלך מראשיתו.
לא פורסם כי ראש הממשלה הצביע נגד ההצעה או הסתייג ממנה בזמן אמת. סער עצמו הכחיש כי נתניהו התערב מאחורי גבו, אך לא סיפק הסבר מלא לכך שהדיון לא התקיים. "יש החלטת ממשלה, היא התקבלה פה אחד", מסר סער ל"הארץ". "היא לא תשונה, וזה הדבר החשוב וההיסטורי".
כך או כך, הסיפור מאחורי עצירת ההכרה ברצח העם הארמני מורכב יותר וכמובן מעלה שאלות על תהליכי קבלת ההחלטות במערכת הפוליטית הישראלית.
0 תגובות