שידור חי • הדיון בבג"צ בעתירה להדחת השר איתמר בן גביר
מדינת ישראל צועדת לקראת משבר חוקתי חסר תקדים: בעוד בית המשפט העליון נערך לדון היום (רביעי) בהרכב מורחב בעתירות להדחת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר המשפטים יריב לוין שובר את הכלים ומבהיר בלשון חדה - הממשלה לא תכבד את החלטת השופטים.
בית המשפט החליט להוציא חמישה חברי כנסת מהדיון, השרה סילמן אמרה לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית: "מקווה שטראמפ יעזור לנו נגד ההפיכה המשטרית שלך". והיא הוצאה מהדיון, בדיוק כמו ח"כ אלמוג כהן שאמר לעמית: "מה עם ניגוד העניינים שלך. אתה המושחת כאן. תחתום על ניגוד עניינים" - והוצא על ידי עמית.
הנשיא עמית השיב לטענות הממשלה בפתח הדיון הסוער ואמר: "אתם טוענים כל הזמן שאין לבית המשפט סמכות לדון, הלכתי וספרתי 16 מקרים לקראת הדיונים שבהם דן בית המשפט במינוי שר או העברתו מתפקיד. דוגמה של עו"ד יוסי פוקס, מי שהיום הוא מזכיר הממשלה, שהגיש עתירה נגד רה"מ שרון - שיימנע מלפטר שני שרים בני אילון ואיווט ליברמן. ביה"ש דן בזה בכובד ראש למרות שזה היה על רקע פוליטי מובהק".
"הסמכות למנות או לפטר שר נתונה בחוק לראש הממשלה ולא לבית המשפט", הבהיר לוין בהודעה שמרעידה את המערכת הפוליטית. השר חתם את דבריו בקביעה נחרצת: "בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו", ובכך סימן את תחילתו של עימות ישיר בין הרשות המבצעת לרשות השופטת.
בתוך כך, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אמר בהצהרה בכניסה לבית המשפט לקראת הדיון: "בהרב-מיארה טוענת שאני משנה את המדיניות והמשטרה. שאני מתערב במינויים כדי ליישם את המדיניות שלי. היא צודקת".
היועמ"שית ביקשה חומרים מראש השב"כ
יממה לפני הדיון הדרמטי, נחשף מהלך חריג של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. על פי דיווח של אבישי גרינצייג ב-i24NEWS, היועמ"שית פנתה לראש השב"כ לשעבר רונן בר בבקשה להעביר לה חומרים בעניין מעורבות השר בן גביר בעבודת המשטרה - וזאת כדי לחזק את עמדתה בתגובה לעתירות.
כזכור, לפני כשנה חשף עמית סגל כי בר אסף מידע באמצעות פקודיו בשב"כ על מעורבות בן גביר בעבודת המשטרה, בדיקה שהתפתחה לבירור על חדירת הכהניזם לשורות המשטרה. כעת נטען כי היועמ"שית ביקשה את הפרטים מלכתחילה לצורך גיבוש עמדתה המשפטית. למרות שבר לא הצליח לבסס את החשד הראשוני, הוא הורה לפקודיו להרחיב את הבדיקה.
"מקרה קיצוני" - טענות היועמ"שית
בתגובתה לבג"ץ, טענה בהרב-מיארה כי התנהלות בן גביר היא "מקרה קיצוני בהרבה מהמקרים שעד כה הוחלה לגביהם הלכת דרעי-פנחסי, בשל חומרתו והיקף השפעתו השלילית". לדבריה, "אין מנוס מן המסקנה שלא ניתן להגן על הציבור מפני התנהלות שיטתית של השר לפגיעה בעצמאות המשטרה".
היועמ"שית הבהירה כי מה שעומד לדיון הוא "הצורך הדחוף להפסיק את הפגיעה בחירויות הפרט ובמבנה המשטרי הדמוקרטי, שנגרמת על ידי התערבות פוליטית פסולה בהפעלת כוחה של המשטרה".
נתניהו והממשלה: "פגיעה בדמוקרטיה"
ראש הממשלה בנימין נתניהו והממשלה הגיבו בחריפות לבקשת היועמ"שית. "בלתי נתפס שבעיצומה של מלחמה קיומית מול איראן בהובלת הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, היועצת המשפטית לממשלה מבקשה מבג"ץ להוציא צו מוחלט שיורה לראש הממשלה לפטר את השר לביטחון לאומי", נכתב בהודעת לשכת ראש הממשלה.
בתגובה הרשמית של הממשלה לבג"ץ נכתב: "על בית המשפט הנכבד לכבד את ריבונותה של הממשלה, לדחות את העתירות, לבטל את הצו על תנאי שניתן ולהימנע מפגיעה קשה בהפרדת הרשויות". לפי התגובה, אם יקבל בג"ץ את העתירות, ייווצר "תקדים של התערבות שיפוטית בקביעת שרי הממשלה בשל התנגדות אידאולוגית למדיניות שמקדם השר".
בן גביר: "נבחרתי למשול"
השר לביטחון לאומי עצמו יצא בהתקפה נגד היועמ"שית. "מחר בבוקר בג"ץ ידון בבקשה ההזויה והאנטי דמוקרטית להדיח אותי", כתב ברשתות החברתיות. "היועצת המפוטרת גלי בהרב מיארה אומרת שאני קובע מדיניות, משנה את המשטרה, מתערב במינויים - האמת, היא צודקת. בשביל זה נבחרתי".
בן גביר הבהיר: "לא נבחרתי להיות עציץ, לא לגזור סרטים, ולא להיות דוגמן של הפרקליטות. נבחרתי למשול. לא יועמ"שית תקבע מדיניות, לא פרקליטות תמנה קצינים, ולא שליחים שלהם יבטלו את רצון הבוחר".
הקואליציה מקדמת חוק נגד התערבות בג"ץ
ברקע העימות, הקואליציה חוזרת לקדם את החוק שנועד למנוע מבג"ץ להתערב במינויי שרים ובפיטוריהם. הוועדה המיוחדת שדנה בחוק יסוד הממשלה (תיקון מספר 13) תתכנס מחדש השבוע, בעקבות דרישה של הייעוץ המשפטי לקיים דיון נוסף לפני ההעלאה להצבעה.
לפי הצעת החוק, בג"ץ לא יוכל לערוך ביקורת שיפוטית על מינויי שרים, אלא רק במקרים שקבועים בחוק. המשמעות היא ששרים יוכלו לכהן גם עם כתבי אישום, בניגוד למצב כיום שבו בג"ץ יכול לערוך ביקורת שיפוטית על כלל המינויים.
הדיון המורחב בבג"ץ צפוי להתקיים מחר בבוקר, כאשר עשרות שוטרים מתכננים להתכנס בפתח בית המשפט העליון. התוצאה עשויה לקבוע את גורל היחסים בין הרשויות במדינת ישראל לשנים הבאות.
0 תגובות