במציאות שבה תקציבים ממשלתיים נוטים רק לתפוח, נראה כי במסדרונות הכנסת נושבת רוח אחרת. היום (א') עדכן יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על צעד שהפך לסימן ההיכר שלו מאז נכנס לתפקיד: קיצוץ רביעי ומשמעותי בתקציב המשכן.
50 מיליון השקלים שיועברו כעת לאוצר המדינה אינם אירוע בודד, אלא מצטרפים למספרים חסרי תקדים שהצטברו תחת הנהגתו. בסך הכל, מתחילת כהונתו, הוחזרו לקופת המדינה לא פחות מ-376 מיליון שקלים - סכום שמדבר בעד עצמו.
שורה של קיצוצים חסרי תקדים
המהלך הנוכחי הוא הרביעי בשורה של קיצוצים שביצע אוחנה בתקציב הכנסת. בנובמבר 2023 הוחזרו 80 מיליון שקלים, בינואר 2024 הסכום עמד על 121 מיליון שקלים, ובאוקטובר 2025 הועברו 125 מיליון שקלים לטובת המאמץ המלחמתי. כעת מצטרפים 50 מיליון שקלים נוספים לרשימה המרשימה.
המהלך, שיועבר כעת לאישור הוועדה המשותפת, מגיע עם הצהרת כוונות ברורה מצד הנהלת הכנסת: הקיצוץ בוצע באופן שאינו פוגע בפעילות השוטפת והחיונית של המוסד, תוך הקפדה יתרה על עקרונות עצמאות התקציב והפרדת הרשויות.
"חרדת קודש בכספי משלם המסים"
"המדיניות שלי מהיום הראשון בתפקיד הייתה לצמצם שימוש בכספי הציבור לצד ביצוע מקסימלי של תכניות העבודה הנדרשות לעבודת המשכן ופיתוחו", הסביר אוחנה. "גם בישורת האחרונה - הכנסת כמוסד ציבורי נוהגת בחרדת קודש בכספי משלם המסים ומשיבה אותם לאוצר על מנת שיתועלו לטובת אזרחי ישראל".
דבריו של יו"ר הכנסת משקפים גישה שונה מהמקובל במוסדות ציבוריים רבים, שבהם התקציבים נוטים רק לגדול. במקום זאת, אוחנה בוחר לבחון כל שקל ולהחזיר לאוצר את מה שאינו נחוץ באופן מיידי.
שמירה על עצמאות המוסד
חשוב לציין כי הקיצוצים נעשים תוך שמירה קפדנית על עצמאות הכנסת והפרדת הרשויות. ההנהלה מדגישה כי המהלכים אינם פוגעים בפעילות החיונית של המשכן, אלא נעשים בתחומים שבהם ניתן לחסוך מבלי לפגוע בתפקוד השוטף.
הסכום המצטבר של 376 מיליון שקלים שהוחזרו לאוצר מהווה שיא חסר תקדים בתולדות הכנסת, ומעיד על גישה ניהולית שונה בתכלית מזו שהייתה נהוגה בעבר.
0 תגובות