לאחר שאושר היום החוק החדש בכנסת הקובע צמצום בעילת הסבירות והגבלת כוחו של בג"ץ, הגיע הזמן לעשות סדר בדברים ולהבין אחת ולתמיד מהי עילת הסבירות שבוטלה/צומצמה היום, ומה המשמעות של כל זה להמשך.
עילת הסבירות - המצאה של בג"ץ
עילת הסבירות הנקראת גם "מבחן הסבירות" בצורתה כיום היא צורה של אקטיביזם שיפוטי שהתחדשה בזמנו של שופט העליון אהרון ברק שקבע כי "הכול שפיט".
פירוש העניין, שלדעתו של ברק וחבריו לעליון אין שום סכסוך בעולם שבית המשפט לא יכול לפתור, אך משמעות המושג קיבלה משנה תוקף בפסקי דין שבהם התערב בית במשפט בהחלטות ממשלה, גם אם ההחלטות אינן סותרות שום חוק בספר החוקים.
עילת הסבירות אומרת שבית המשפט יכול לפסול החלטות ממשלה או שר, גם אם ההחלטות אינן נוגדות שום חוק קיים בספר החוקים של מדינת ישראל ו/או החוק הבינלאומי.
וזה לא שחסרים חוקים. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו כדוגמא, הזכות לקניין, לפרטיות ועוד, הם חוקים שבתי המשפט בעולם בכלל ובארץ בפרט מרבים להשתמש בהם כדי לקבוע שחוק אחר שנחקק או החלטת ממשלה שהתקבלה - אינם חוקיים או חוקתיים.
אבל מה עושים כאשר החלטת ממשלה אינה נוגדת שום חוק קיים? מה יעשה בית משפט שמינוי של שר אינו מוצא חן בעיניו, למרות שאינו עובר על שום חוק? כאן נכנסת עילת הסבירות שנותנת סמכויות רחבות לבית משפט עליון לקבוע שההחלטה אינה סבירה ולפסול אותה על סמך זה, ככה פשוט.
אריה דרעי
בשנת 1993, בג"ץ עשה שימוש בעילת הסבירות, והורה לראש הממשלה רבין לפטר את אריה דרעי מתפקידו כשר, לאחר שהוגש נגדו אז כתב אישום. למרות שלא קיימת סתירה מפורשת בחוק לכהונתו של דרעי, קבע בית המשפט כי כהונתו "אינה סבירה" וראש הממשלה דאז נאלץ להתקפל.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ובמה שהרבה מכנים "רדיפה אישית" כנגד דרעי, קבע בית המשפט שוב בינואר האחרון כי אריה דרעי פסול מלכהן כשר הפנים, וראש הממשלה נתניהו נאלץ לפטרו. שופטת העליון חיות כתבה בפסק: "דבק במינויו של דרעי פגם של חוסר סבירות קיצוני משום שהוא עומד בסתירה חמורה לעקרונות היסוד".
משפחות מחבלים בטקס זיכרון ותומכת BDS בישראל
בשנת 2018 אסר שר הביטחון דאז ליברמן להכניס משפחות מחבלים לטקסי זיכרון "משותפים" של ארגוני שמאל קיצוניים, בפסיקתו החליט בית המשפט העליון להתערב והורה להכניס תשעים מתוכם לשטח מדינת ישראל בגלל "חוסר סבירות" בהחלטת השר דאז, למרות שאין בהחלטתו התנגשות עם אף חוק.
בהחלטה של שר הפנים אריה דרעי מאותה שנה, נקבע כי תיאסר כניסתה של פעילה אנטי ישראלית הקוראת לחרם על מדינת ישראל. בג"ץ התערב וקבע כי ההחלטה של השר דרעי אינה סבירה ו"חורגת באופן ברור ממתחם הסבירות", למרות הסמכות שניתנת לשר הפנים על פי חוק למנוע כניסה של אדם בנסיבות המתאימות.
החוק לביטול עילת הסבירות
ישנן עוד דוגמאות רבות של פסקי דין של בג"ץ שנשענו על עילת הסבירות, ולא נפרט כאן את כולם. מה שחשוב להבין הוא מה התחדש היום, ומה המשמעות של זה לעתיד:
התיקון לחוק היסוד שאושר היום בכנסת קובע כדלהלן: "אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) על אף האמור בחוק-יסוד זה, מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון בעניין סבירות ההחלטה של הממשלה, של ראש הממשלה או של שר אחר ולא ייתן צו בעניין כאמור; בסעיף זה: "החלטה" –כל החלטה לרבות בענייני מינויים או החלטה להימנע מהפעלת כל סמכות".
כלומר: בית המשפט אינו רשאי עוד להתערב בהחלטות ממשלה או שר בנושא של מינויים או בכל החלטה אחרת שהתקבלה, אם הדבר אינו נוגד את ספר החוקים של מדינת ישראל. הסבירות של בג"ץ כשלעצמה אינה מהווה יסוד חוקי לפסול החלטת ממשלה או שר. כל זה כמובן בתנאי שההחלטה איננה מתנגשת עם חוק קיים. אם החלטה נוגדת חוק, אכן יהיה עדיין לבג"ץ סמכות לדון ולפסול החלטות.
האם חוסר היכולת של בג"ץ להתערב בלי בסיס חוקתי בהחלטות ממשלה היא קץ הדמוקרטיה? תלוי את מי שואלים.
0 תגובות