בנק ישראל מפרסם הבוקר (רביעי) את דו"ח היציבות הפיננסית. בדו"ח, המתפרסם פעמיים בשנה, מבטאים כלכלני הבנק את הערכתם בעניין החשיפות לסיכונים העיקריים הנשקפים למערכת הפיננסית, מנתחים את החשיפות העיקריות ומעריכים תרחישי סיכון פוטנציאליים.
נתח מרכזי מהדו"ח עסק בסוגיית קידום חקיקת רפורמת המשפט ואי הוודאותף לצד אזהרות חברות דירוג האשראי.
בדו"ח נטען בין היתר כי המערכת הפיננסית בישראל הושפעה במהלך התקופה הנסקרת גם מתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט, שמובילה הממשלה.
על פי הבנק, הליכים אלו גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם; אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה.
כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה.
בסיכום, כותבים החוקרים של בנק ישראל: "במהלך המחצית הראשונה ירד מדד ת"א 125 ב-2.1 אחוזים, בעוד שכל מדדי המניות המרכזיים בעולם עלו בחודשים אלו, והשקל פוחת ב-2.7 אחוזים מול הדולר, זאת בעוד הדולר נחלש מול מטבעות אחרים בתקופה זו. ההשפעה העודפת של האירועים המקומיים על שער החליפין נאמדת בכ-10 אחוזים, ותרמה להאצת האינפלציה.
לראיה, הוסיפו בבנק ישראל, הגופים הבין-לאומיים (קרן המטבע ו-OECD) וכל אחת משלוש החברות הגדולות לדירוג אשראי (Fitch, Moody's, S&P) התריעו מפני ההשלכות הפוטנציאליות של תהליך החקיקה והעדר הקונצנזוס לגביו על כלכלת ישראל. חברת Moody's אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מ"חיובי" ל"יציב".
לצד התייחסות לסוגיות מבניות ולסיכונים הטמונים בתהליכים חברתיים ארוכי הטווח, כל שלוש חברות הדירוג התמקדו בהשלכותיה השליליות של החקיקה על תפקוד ועצמאות המוסדות, בהגברת אי הוודאות ופגיעה בשקיפות; אך כן הדגישו את כושר העמידות הגבוה של המשק ואת איתנות המערכת הפיננסית. אמנם עוצמת ההשפעה של שינויים בדירוג האשראי פחתה מאז המשבר הפיננסי העולמי (GFC), אך היא עדיין מובהקת, וחברות דירוג ומוסדות בין-לאומיים מייחסים למדינות בעלות איכויות משטר גבוהות יותר גישה מהירה וזולה יותר לשוקי החוב.
בבנק ישראל מדגישים: "בסיכום כלל ההתפתחויות במחצית הראשונה של 2023, המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה. תרמו לכך האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית וחברות הביטוח, ותפקודן התקין של תשתיות פיננסיות – מערכות התשלומים והסליקה. כריות הביטחון שאגרו משקי הבית והתאגידים – בין היתר הודות לתמריצים הפיסקליים ולהקלה המוניטרית בתקופת הקורונה – הגבירו את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים".