נתניהו: "לא מזלזלים בשום איום; ברגעי מבחן יש לנו עם אחד, מדינה אחת וצבא אחד"

בנאומו התייחס לציון היובל למלחמה הקשה ואמר כי ״גם כיום, אם תיכפה עלינו מערכה, המשותף בינינו יגבר על המפריד".

נתניהו הוסיף: "ברגעי מבחן, כולנו יודעים שיש יש לנו עם אחד, מדינה אחת, צבא אחד, ואנו יודעים שיש לנו עבר אחד, ואין לי שום ספק - יש לנו גם עתיד אחד, עתיד משותף לכולנו״.

ראש הממשלה גם התייחס לסוגיית הגרעין האיראני ואמר כי בישראל לא מזלזלים בשום איום. הוא סיפר כי בשחיתו עם ביידן בשבוע שעבר אמר זאת לנשיא ארצות הברית, וכן חזר על המסר כי העולם חייב למנוע מאיראן נשק גרעיני, גם בדבריו על במת האו"ם.

הרצוג: "נחרד מהמראות"

נשיא המדינה יצחק הרצוג נשא גם הוא דברים בטקס האזכרה הממלכתי. בפתח דבריו אמר נשיא המדינה: "במיוחד בעת הזאת עלינו להפיק לקחים ולהבין היטב שהאיום הפנים-ישראלי הוא האיום החריף והמסוכן מכולם. רק אתמול, בעיצומו של היום הקדוש, חמישים שנים בדיוק אחרי פרוץ המלחמה, ראינו דווקא בעיר העברית הראשונה - דוגמה מטלטלת וכואבת לאופן שבו המאבק הפנימי בתוכנו מסלים ומקצין".

לדברי הרצוג: "אני יודע שאני מדבר בשם הרוב המוחלט של אזרחי ישראל, כשאני מביע צער וזעזוע עמוק, למראה בני עמנו הנאבקים זה בזה, ביום שהיה מאז ומעולם סמל לאחדות – לישראליות וליהדות יפות, מכילות ומכבדות. אני נחרד מעצם המראות, מעצם המחשבה, על אנשים שהם או בני משפחתם לחמו יחד - אחים לנשק, כתף אל כתף - במוצבים, בטנקים, בשדות הדמים של סיני והגולן, וכעת הם מתגוששים בלב תל אביב, בזמן הקדוש של "כל נדרי" ו'נעילה'".

"איך הגענו למצב הנורא הזה?", תהה הנשיא והוסיף: "שחמישים שנים אחרי המלחמה המרה, אחיות ואחים ניצבים משני עברי המתרס? מי ששופכים שמן לתוך המדורה הזאת מאיימים באופן ממשי על הלכידות הישראלית. זה חייב לעצור עכשיו. הפילוג, הקיטוב, המחלוקת הבלתי נגמרת – הם סכנה של ממש לחברה הישראלית ולביטחונה של מדינת ישראל. אויבי ישראל מתבטאים בנוגע לכך שוב ושוב ומתייחסים למשבר הפנימי בתוכנו כאל מבוא בדרך להתפוררות מדינת ישראל; ועל אף שהם טועים לחלוטין, עלינו להתעשת, להוריד את הטון, להקשיב, להושיט יד, ולסיים את המשבר הפנימי שבתוכו אנו נמצאים – בהידברות ובהסכמה.

לסיום דבריו אמר: "אלה לא רק מילים בעלמא, אלא חובה היסטורית; כדי שלא – חס וחלילה – היסטוריונים ומנהיגים יסתכלו על הימים האלה עוד 50 שנה, על המחיר הנורא שהקרע הזה גבה מאיתנו, וישאלו: 'איך הם לא הבינו את גודל הסכנה ואת עומק התהום? הרי זה היה להם מול העיניים ממש'".