בעקבות עמדת הרמטכ"ל: הבחירות לרשויות צפויות להידחות שוב

במרכז מכתבו של עוזר הרמטכ"ל, אל"מ חיים בן מויאל, הוא מדגיש כי "יש להיערך לאפשרות של מימוש זכות הצבעה מחות לגבולות ישראל וש להאריך את ההצבעה המוקדמת בצה"ל מ-72 שעות ל-8 ימים לאור היקף הסד"כ המשמעותי שצפוי להיות בשירות במועד הבחירות וסמוך לו". 

בלשכת הרמטכ"ל עדכנו כי: "ישנם כ-3,983 משרתי מילואים, שגויסו במסגרת המלחמה, המתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות - מתוכם כ-2,346 בשירות מילואים פעיל". לדבריו, "70 משרתי מילואים פעילים מועמדים לראשות עיר או מועצה איזורית. 115 משרתי מילואים המועמדים לרשויות המקומיות משרתים בתפקידים פיקודיים".

השורה המרכזית בעמדת הרמטכ"ל מדבר על כך שיהיו מועמדים שלא יוכלו להשתחרר משירות: "ישנם משרתים המתמודדים בבחירות, שמטעמים מבצעיים לא ניתן יהיה לשחררם".

גורמים בממשלה הסבירו כי עמדת הרמטכ"ל משנה דרמטית את המצב כך שלא יהיה ניתן להגן בבג"צ על החלטה שלא לדחות את הבחירות, אך כעת השאלה בכמה זמן יידחו הבחירות.

יצוין כי דחייה של עד כחודש (27/2) יכולה להתבצע באמצעות ועדת הפנים לבקשת הממשלה. דחייה ארוכה יותר מחייבת חקיקה בכנסת (לא היה לזה רוב עד למכתב עוזר הרמטכ״ל). כעת יצטרכו לקיים דיון בממשלה ולקבל נתונים מהצבא בכדי להכריע האם צריכים דחייה ארוכה מחודש.

בתוך כך יצוין כי במידה והבחירות לרשויות אכן יידחו הרי שניתן להעריך שגם הבחירות לרבנות הראשית יידחו וכהונת הרבנים הראשיים תוארך שוב.

לקראת ישיבת הממשלה בנושא, יו"ר 'דגל התורה' ח"כ משה גפני העביר לרה"מ נתניהו כי עמדת סיעת יהדות התורה היא לדחות את מועד הבחירות לרשויות המקומיות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שנאבק בשבועות האחרונים לדחות את הבחירות אמר הבוקר: "עדיין לא מאוחר לתקן. אסור לפגוע במילואימניקים ובאחדות העם. צו השעה הוא לדחות את הבחירות המקומיות לאחר המלחמה ואני מקווה שהממשלה תקבל בהקדם את ההחלטה הזו בהסכמה".

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, אמר: "בזמן שכוחותינו פועלים בעזה, ונוכח העובדה כי למעלה מ-3,000 לוחמים במילואים מתמודדים, זה לא הזמן לבחירות. עם ישראל צריך את כל חייליו בעזה, בלי כל עיסוק בפוליטיקה. אפעל בישיבת הממשלה לדחות את הבחירות, כולי תקווה כי הממשלה תחליט כך - זה ראוי והנכון".