היום, (חמישי), מה־12 עד ה־14 ביוני, תתכנס בפריז ועידה מדינית תקדימית, שתאחד כ־400 משתתפים - ישראלים ופלסטינים, דמויות בכירות מאירופה וממדינות ערביות ומוסלמיות. מדובר בוועידת הכנה לקראת וועידה מדינית צרפתית סעודית שתתקיים בניו יורק באו"ם בשבוע הבא.
לוועידה בפריז צפויים להגיע ישראלים ופלשתינים מכל רבדי החברה - פוליטיקאים, אנשי עסקים, אקדמאים, אמנים ופעילי חברה אזרחית - לצד מובילי דעת קהל מאירופה, מדינות ערב וכלל העולם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במרכז הוועידה יעמוד מסמך מדיני בשם "קריאת פריז לשלום, ביטחון ושתי מדינות", שיקרא לשורה של צעדים מיידיים: שחרור כל החטופים - החיים והמתים - הפסקת הלחימה בעזה, כניסת סיוע הומניטרי נרחב, והשקת תוכנית שיקום ריאלית לרצועת עזה - כולל פיתוח תשתיות, ניצול משאבי טבע, תחנות כוח ירוקות ומתקני טיהור מים מתקדמים.
זהו מהלך ראשון מסוגו מאז הסכמי אוסלו והיוזמות הבינלאומיות שנלוו אליהם, כאשר לדברי המארגנים, מטרת הוועידה "לבנות תמיכה רחבה עממית ומקצועית לצעדים מעשיים לעבר שלום אזורי, ולהכין את הקרקע לפריצת הדרך המיוחלת בניו יורק".
מי שעומד מאחורי היוזמה הצרפתית מתברר הוא לא רק הנשיא הצרפתי מקרון אלא "יועצו הישראלי לענייני המזרח התיכון והקונפליקט הישראלי-פלשתיני", עופר ברונשטיין.
יצאנו לעמוד מקרוב על זהותו של האיש המשפיע ביותר על צעדיה של צרפת נגד ישראל.
ברונשטיין נולד בבאר-שבע, להורים שמשפחותיהם חיו מדורי דורות בצפת ובחברון. בגיל 9 עברה משפחתו לצרפת, ושם גדל בשנות נעוריו. בגיל 17 הוא חזר לישראל, בילה זמן מה בקיבוץ, ולאחר מכן התיישב בשכונת התקווה בתל אביב, שם החל לפעול למען צדק חברתי , שלום ופיוס עם ערבים ופלסטינים.
בהמשך הוא הקים את "המרכז הבינלאומי לשלום", יחד עם אניס אל-קאק, שהיה שגריר הרשות בשווייץ, וכיהן כמנכ"ל המרכז. בעשרות השנים האחרונות הוא בצרפת.
איש השלום והחלום
אם יש משהו שעופר מקדיש לו את חייו - זהו חלום השלום. הוא מאמין בהקמת מדינה פלסטינית בקווי 67 ולדעתו הפתרון לסכסוך הישראלי פלסטיני הוא קל ופשוט מאין כמותו.
בריאיון במרץ האחרון לבן דרור ימיני בידיעות אחרונות אמר ברונשטיין: "אני לא רוצה בתי קברות של הסכמים מהעבר, אני רוצה בית יולדות של חזון לעתיד. כולם עשו טעויות. אין צורך להתרפק עליהן כדי להימנע מהפיכת המזרח התיכון לאזור של שלום ושגשוג".
לטענתו "200 מיליארד דולר הושקעו בשנה האחרונה בקניית נשק באזור הזה. לפי ההצעה שלי, הוא מוסיף, אפשר להפוך את הרצועה לסינגפור ב-70 מיליארד דולר בלבד".
הסכמי אוסלו
ברונשטיין היה פעיל מאוד בימי אוסלו ותקופת השלום ההיסטורית (שנגמרה בפיגועים מחרידים ודם ישראל שנשפך כמים), וכבר אז שמר על קשר עם הקודקודים הבכירים בצד הפלסטיני.
בזמן המשא ומתן על הסכמי אוסלו, הפך ברונשטיין ליועץ של ראש הממשלה דאז יצחק רבין והיה חלק מהמשלחת הישראלית בחתימת ההסכם ב-13 בספטמבר 1993 בוושינגטון, במדשאות הבית הלבן.
בנוסף, בשנת 1994 ארגן ברונשטיין את ביקורו של סגן ראש ממשלת ישראל בנימין בן אליעזר בתוניס, שם נפגש עם יו"ר אש"ף ורב המחבלים יאסר ערפאת ועם המנהיגים הפלסטינים נוספים.
אבו מאזן - "מתון ופרגמטי"
עופר מרבה לשבח את אבו מאזן בראיונותיו הרבים ומכנה אותו "מתון ופרגמטי". בשנת 1987 נפגש ברונשטיין עם אבו מאזן בספרד , תוך הפרת החוק הישראלי שאסר אז כל קשר עם נציגי אש"ף, מה שחייב אותו במאסר של שבועיים בכלא עם שובו לישראל.
ב-2011 העניק אבו מאזן לברונשטיין דרכון פלסטיני. זאת, לאחר שיו"ר אש"ף רב המחבלים יאסר ערפאת הבטיח לברונשטיין דרכון פלסטיני לאחר שארגן את ביקורם של שרי החוץ הצרפתיים והספרדים, ברנרד קושנר ומיגל אנחל מוראטינוס באזור. ברונשטיין אמר כי "הדרכון הפלסטיני שלי יקר לי מאוד, והוא מסמל את עתידם של הישראלים".
בראיון ל'וואלה' מפרגן ברונשטיין לאבו מאזן: "אפשר לומר מה שרוצים על אבו מאזן ועל הרשות הפלסטינית, אבל אבו מאזן מתחילת דרכו דגל בקו ברור - הוא לא תומך בפעולות טרור נגד ישראל (למרות שהוא משלם מיליונים מדי חודש למשפחות מחבלים, ש.צ). לא בגלל שהוא אוהב את ישראל או שהוא ציוני גדול - זה כי הוא הבין שזה לא האינטרס הפלסטיני.
הם לא ישיגו את מטרותיהם דרך אלימות. ההוכחה? עד היום היו יותר הפגנות תמיכה בפלסטינים ברחובות פריז לונדון וושינגטון מאשר ברחובות ג'נין ורמאללה. אבו מאזן הוא גורם מתון ופרגמטי ששומר על שיתוף הפעולה עם ישראל ביום-יום".
לטענתו, "המדינה הפלסטינית שתוקם תהיה מדינה מפורזת - על זה כולם מסכימים. לא יהיה בה צבא. היום יש רשות ויש משטרה פלסטינית ששומרת על הסדר. בזמן שחלף מאז הסכמי אוסלו - היו מקרים בודדים בלבד שבהם הנשק של הרשות הופנה כלפי ישראלים. להיפך - היו פעולות משמעותיות של הרשות יחד עם ישראל נגד ארגוני טרור בגדה. יש חילופי מודיעין יום-יומיים כדי למנוע אלימות".
הפגישה עם חאלד משעל
במאי 2012 פורסם על ידי היומון המרוקאי אל-סבאח כי "ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, קיים פגישה חשאית עם עופר ברונשטיין, מנכ"ל הפורום הבינלאומי לשלום, בנוכחות ההנהגה המדינית של חמאס". הפגישה התקיימה במהלך ארוחת ערב שאירחה מפלגת הצדק והפיתוח המרוקנית.
בחמאס נבהלו מהפרסום ומיהרו להוציא הכחשה ארוכה. בהודעת חמאס נאמר כי "אין שום אמת במה שהופץ, וכי ידיעה זו מפוברקת לחלוטין ואין לה בסיס באמת. אין לנו ידיעה על נוכחותו של אדם כזה בין רשימות המוזמנים להשתתף בוועידת מפלגת הצדק והפיתוח, ולא נערכה עמו פגישה, לא עם חאלד משעל ולא עם אף חבר במשלחת חמאס".
סמוטריץ' ובן גביר - "עבריינים וטרוריסטים"
בריאיון בסוף השבוע האחרון ל'וואלה' אמר ברונשטיין: "אני חושב שזו בושה למדינת ישראל ששר האוצר שלה הוא מי שהוא, והשר לביטחון לאומי הוא מי שהוא. הם עבריינים והם טרוריסטים. הם אלה שמעודדים גזענות, והם אלה שמעודדים את האנטישמיות ברחבי העולם. כשהם קוראים לשרוף את עזה, או להרעיב את עזה, או לגרש את כל הפלסטינים - זה מעודד אנטישמיות".
בראיון ל-N12 אמר כי "סמוטריץ' ובן גביר הם פרסונה נון גרטה. הם קו אדום. אף שר בממשלת צרפת לא ייפגש עימם ולא יכבד אותם ולא ישתף איתם פעולה. אנחנו לא רוצים שום קשר איתם ולא יהיה לנו שום קשר איתם".
לדבריו, חמאס והימין הקיצוני הישראלי חולקים מטרה אחת: למנוע הקמת מדינה פלסטינית. "ישראל נלחמה בשנתיים האחרונות מול שני ארגוני טרור - לא מול מדינות. אם היה מדובר במדינות, לא היינו נלחמים. הרי מה מאחד את החמאס והימין הקיצוני בישראל? שניהם מתנגדים להקמת מדינה פלסטינית - כל אחד מסיבותיו. חמאס לא רוצה מדינה פלסטינית כי משמעות הדבר היא הכרה במדינת ישראל. בן גביר וסמוטריץ' רוצים סיפוח מלא של כל שטחי הגדה כדי שלא תהיה מדינה פלסטינית. האינטרס - אותו אינטרס".
לטענתו, "לא רק שמדינה פלסטינית היא לא פרס לחמאס - זה הדבר שהם הכי חוששים ממנו, כי זה יחסל את חמאס".
הנשיא מקרון הוא "שעיר לעזאזל"
בראיון ל'וואלה' ברונשטיין בוחר להגן על נשיא צרפת מקרון. "יש בישראל קמפיין של השמצה כלפי מקרון" הוא אומר, "אומרים עליו שהוא תומך בטרור, שהוא אנטישמי, שהוא אויב של ישראל. זה מופרך ומסוכן".
לדבריו, "הנשיא מקרון מעולם לא ניהל מו"מ עם חמאס - בשונה מארצות הברית. חמאס מוגדר בצרפת כארגון טרור שאסור לקיים עמו קשרים. צרפת מעולם לא פנתה לחמאס. מי שכן עשה את זה הם האמריקנים - גם מול חמאס וגם מול איראן. למה כשמדובר בנשיא טראמפ, שדילג על הביקור בישראל ומקדם טכנולוגיה גרעינית לערב הסעודית מעל הראש של ישראל - שותקים? ולמה כשזה מקרון, מותר לטנף עליו?".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הוא ממשיך: "הנשיא מקרון היה מהראשונים להתייצב לצד ישראל בשבעה באוקטובר והראשון שדרש להקים קואליציה בינלאומית נגד חמאס. הוא הרים לאוויר מטוסי קרב וסיכן את חייליו כדי להגן על מדינת ישראל מול שתי מתקפות הטילים מאיראן באפריל ואוקטובר 2024. צרפת השקיעה מאות מיליוני דולרים בחיזוק צבא לבנון כדי למנוע מלחמה נוספת בצפון. מקרון פועל - לא מדבר. אבל משום מה, דווקא הוא הפך לשעיר לעזאזל בישראל".
0 תגובות