תיעוד שעלה אתמול (שלישי) לרשתות החברתיות מציג את השיטה החדשה של שוטרי צרפת: שימוש באלות כמתופפים, במטרה להרעיש ולהפחיד את המפגינים אליהם הם מתקרבים. בשלב מסוים, מתקבלת ההנחיה לשעוט לעבר "האויב", במקרה זה המפגינים פורעי החוק.
גל המחאה בצרפת נמשך גם ביום שלישי, כאשר עשרות אלפי תלמידים, סטודנטים, מורים ואנשי ארגוני עובדים יצאו לרחובות בערים ברחבי המדינה.
ההפגנות, שהתמקדו בתחילה בתנאי הלימוד בבתי הספר התיכוניים, לוו בעימותים עם כוחות הביטחון בפריז ובערים נוספות, והחריפו את המתח הפוליטי במדינה לקראת הבחירות לנשיאות בשנה הבאה.
לפי משרד הפנים הצרפתי, 161,500 בני אדם השתתפו בהפגנות ברחבי המדינה, מהם כ-41,500 בשתי תהלוכות בפריז. מארגני המחאה הציגו נתון גבוה בהרבה - כ-480 אלף משתתפים.
מאז החלו ההפגנות כמחאת סטודנטים לגיטימית על תנאי הלימוד, הפך ארגון המחאה למזוהה באופן מוצהר עם השמאל הקיצוני, שעה שעשרות דגלי פלסטין נצפו בין המשתתפים.
עימותים בפריז ובערים נוספות
מרבית ההפגנות התנהלו ללא אירועים חריגים, אך בחלק מהמוקדים נרשמו עימותים עם המשטרה. בפריז התפתחו חיכוכים במהלך התהלוכות, ובאזור כיכר וובן, סמוך לאינווליד, נרשמו עימותים לקראת סיום האירועים. כוחות משטרה השתמשו בגז מדמיע גם במוקדים נוספים, ובהם נאנט, ליון ושטרסבורג.
בליון התפתחו אירועים אלימים שבהם השתתפה, לפי הדיווחים, קבוצה של כמאה עד מאתיים בני אדם. נגרם נזק לרכוש ציבורי ופרטי, הושלכו חפצים לעבר כוחות הביטחון, ובשלב מסוים הוחלט להפסיק את התהלוכה לפני סיומה המתוכנן. הרשויות דיווחו על תשעה מעצרים ועל ארבעה שוטרים ואנשי ז'נדרמריה שנפצעו בעיר.
גרטה תונברג התייצבה לצד התלמידים
אחת הדמויות הבולטות שהצטרפו למחאה הייתה פעילת האקלים השוודית גרטה תונברג, שהגיעה בבוקר יום שלישי לבית הספר התיכון פול אלואר בסן-דני, מצפון לפריז — אחד המוקדים הראשונים של המחאה.
תונברג הביעה תמיכה בצעירים המוחים וטענה כי הם דורשים זכויות בסיסיות וכי יש לתת להם להשפיע על עתידם. נוכחותה העניקה למחאה חשיפה בינלאומית נוספת, לאחר שבשבועות האחרונים הצטרפו אליה גם סטודנטים, מורים ואיגודים מקצועיים.
מחסור במורים ותנאי לימוד ירודים
המחאה החלה בסוף ספטמבר, על רקע טענות למחסור בכוח הוראה, כיתות צפופות ומבני לימוד שאינם מתוחזקים כראוי. בהמשך הצטרפו לדרישות גם מחאה נגד מערכת הקבלה להשכלה הגבוהה וקריאות להגדלת תקציבי החינוך.
משרד החינוך הצרפתי מסר כי ביום שלישי נסגרו 214 בתי ספר, לעומת כ-800 ביום המחאה המקביל בשבוע הקודם. לפי המשרד, 94.2% מבתי הספר התיכוניים נותרו פתוחים. הנתונים מצביעים על כך שהשיבושים במערכת החינוך פחתו, אף שההפגנות עצמן נותרו נרחבות.
הממשלה הודיעה בשבוע שעבר על הצבת כ-3,000 מורים מחליפים בבתי הספר שנפגעו במיוחד מהיעדרויות אנשי צוות. שרת החינוך מסרה כי כ-35% מהשיבוצים כבר הושלמו.
המשטרה תחת ביקורת — והממשלה מזהירה מפני אלימות
במקביל לדרישות התלמידים, התגברה הביקורת על אופן הטיפול המשטרתי בהפגנות. לפי נתונים שפורסמו בצרפת, יותר מ-6,800 בני אדם הובאו למעצר במהלך גל המחאה, רובם קטינים, ונפתחו 24 חקירות פנימיות בעקבות תלונות על אלימות מצד שוטרים.
שר הפנים לורן נונייס טען כי חלק מהאירועים כבר חורגים ממחאה ציבורית רגילה ועולים כדי אלימות עירונית, ולכן נדרשת התייחסות משטרתית שונה. מנגד, משתתפים וארגוני עובדים טוענים כי הפעלת הכוח מצד המשטרה מחמירה את המצב.
מה צפוי בהמשך?
לקראת חופשות בתי הספר, חלק מהתלמידים קוראים לסטודנטים ולפעילים חברתיים להמשיך את המאבק גם לאחר שהמחאה בבתי הספר עשויה להיחלש. במקביל, איגודים מקצועיים וקבוצות מחאה נערכים ליום הפגנות נוסף בשבת, 17 באוקטובר, הפעם סביב יוקר המחיה.
ההתפתחויות מציבות את הממשלה בפני אתגר כפול: להתמודד עם טענות ממשיות על מצב מערכת החינוך, ובו בזמן למנוע מהמחאה להידרדר לעימותים אלימים נוספים. ככל שהמחאה תתרחב מעבר למערכת החינוך ותתחבר למאבק הכלכלי, היא עלולה להפוך לאחד הנושאים המרכזיים בשיח הציבורי לקראת הבחירות לנשיאות.