משרד זכויות האדם של האו"ם פרסם עדכון משמעותי ל"רשימה השחורה" של עסקים הפועלים בגדה המערבית - יהודה ושומרון במדינת ישראל. הרשימה הורחבה באופן דרמטי לאחר ש68 חברות חדשות נוספו אליה, בעוד שבע חברות הוסרו.
לאחר העדכון, כוללת הרשימה 158 חברות הפועלות ב-11 מדינות שונות, בהן ישראל, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה וצרפת.
העדכון הנוכחי הוא הראשון מאז 2023, והוא מגיע לאחר בחינה של 215 עסקים. הרשימה המקורית, שנולדה מהחלטת מועצת זכויות האדם ב-2016, נועדה לחשוף וללחוץ על חברות המעורבות, לטענת האו"ם, בפעילות שמזוהה עם ההתנחלויות.
השמות הישראליים במוקד ההחרמה
העדכון הנוכחי פגע ישירות בחברות מפתח במשק הישראלי. בין הגופים הישראליים הבולטים שהוכנסו לרשימה ניתן למצוא את:
תשתיות ותחבורה: חברת התקשורת yes וחברת התחבורה דן.
בנייה ונדל"ן: שיכון ובינוי סולל בונה, אקרשטיין תעשיות וכן חברת הנדל"ן אמות השקעות.
תעשייה: אהבה ים המלח.
לצד המוספים החדשים, נותרו ברשימה ענקיות ישראליות מכל מגזרי המשק, ביניהן בזק, שופרסל, רמי לוי, אגד, בנק לאומי, ובנק הפועלים. גם חברות תיירות בינלאומיות המוכרות לישראלים כמו Airbnb ו-Booking נותרו בה.
המשמעות הכלכלית: איום על משקיעים
הרשימה, שאינה מהווה פסק דין משפטי, מהווה בעיקר נזק תדמיתי וכלכלי עקיף משמעותי. היא מפעילה לחץ ישיר על עקרון האחריות התאגידית, ומומחים מזהירים כי פרסומה על ידי גוף רשמי של האו"ם מעניק לגיטימציה ללחץ של משקיעים וקרנות בינלאומיות.
ממשלת ישראל מיהרה לגנות את המהלך, וכינתה אותו "ניסיון מכוער להחרים חברות ישראליות". בירושלים קוראים למדינות העולם לדחות את הדו"ח.
למרות הסרת שבע חברות, בהן Alstom הצרפתית, הרחבת הרשימה מעידה כי האו"ם מגביר את הפיקוח על עסקים ביהודה ושומרון, וצפויות בחינות נוספות של מאות עסקים בעתיד.
המשמעות והתגובות
במשרד זכויות האדם של האו"ם הדגישו כי הרשימה אינה הליך משפטי או קביעה פלילית, אלא כלי שנועד להפעיל לחץ ציבורי על החברות לפעול בהתאם לעקרונות זכויות האדם הבינלאומיים.
ממשלת ישראל גינתה את העדכון וכינתה אותו "ניסיון מכוער להחרים חברות ישראליות", וקראה למדינות העולם שלא לשתף פעולה עם המהלך.
המשמעות המעשית של ההכללה ברשימה היא ציבורית ותדמיתית בעיקרה. מומחים מזהירים כי הרשימה עלולה להשפיע על החלטות של גופים מוסדיים, משקיעים וקרנות מתוך חשש לסיכון תדמיתי או משפטי, מה שעלול להוביל חברות בינלאומיות להפסיק פעילות בשטחים ואף בישראל כולה.
0 תגובות