ממשל ארצות הברית קיבל החלטה רשמית להעביר למצרים חבילת סיוע צבאי בסך 320 מיליון דולר, מבלי להטיל התניות או דרישות לשיפור מצב זכויות האדם והדמוקרטיה במדינה. ההחלטה מסמנת תפנית משמעותית במדיניות החוץ האמריקאית כלפי קהיר.
במזכר רשמי שהועבר בימים האחרונים לקונגרס האמריקאי, נימקו בוושינגטון את ההחלטה ב"תפקיד המסייע" והמרכזי שמילאה קהיר מאז פרוץ מבצע "זעם אפי" בחודש פברואר האחרון. הצעד מסמן התגמשות ניכרת של הממשל האמריקאי כלפי המשטר בקהיר, לאחר שבשנים קודמות הובילו דרישות הקונגרס להקפאת חלק מן הכספים ולמתיחות דיפלומטית גבוהה ביחסים בין שתי המדינות.
נפח הסיוע הצבאי השנתי הכולל שמעניקה ארצות הברית למצרים עומד על כ-1.3 מיליארד דולר בשנה, מה שהופך את צבא מצרים לאחד הנהנים הגדולים ביותר מהתקציבים הביטחוניים של וושינגטון במזרח התיכון. על פי נתוני Global Firepower לשנת 2026, מצרים מתמקמת במקום ה-19 העולמי בזכות שילוב של כוח אדם אדיר ועוצמה כמותית חסרת תקדים.
הצבא המצרי מונה כ-438,500 חיילי סדיר, לצד כ-479,000 אנשי מילואים ו-300,000 אנשי כוחות ביטחון פנים, המהווים ביחד כוח של למעלה מ-1.2 מיליון איש. בזירה היבשתית מחזיקה קהיר בכ-3,620 טנקים, המציבים אותה במקום השישי בעולם. הטנקים מבוססים בחלקם על ייצור מקומי של טנקי M1A1 Abrams, לצד אלפי כלי רכב משוריינים ויותר מאלפיים קני ארטילריה.
ההחלטה הנוכחית מוותרת על מנופי הלחץ המרכזיים שהפעילו בעבר מחוקקים אמריקאים בסוגיות פנימיות במצרים, ומעניקה לקהיר זריקת מרץ פיננסית וביטחונית משמעותית ללא שום תנאים מגבילים. הצעד משקף את השינוי בסדרי העדיפויות האמריקאיים באזור, כאשר שיקולים אסטרטגיים וביטחוניים גוברים על דרישות לשיפור מצב זכויות האדם.
הצבא המצרי: 1.2 מיליון חיילים ועוצמה אדירה
יצוין כי בחודשים האחרונים מתמודדת איראן עם לחץ כלכלי כבד ומצור ימי המוטל על נמליה, כפי שדיווח כיכר השבת. בהקשר זה, התמיכה האמריקאית במצרים נתפסת כחלק ממאמצים רחבים יותר לחיזוק בעלות הברית האזוריות מול איראן.
בעבר, הקונגרס האמריקאי הקפיא חלקים מהסיוע למצרים בשל חששות בנושא זכויות אדם ודמוקרטיה. ההחלטה הנוכחית מעידה על שינוי בגישה, כאשר השיקולים האסטרטגיים והביטחוניים מקבלים משקל גבוה יותר מהדרישות לרפורמות פנימיות במצרים.
0 תגובות