עוד לפני שגני הילדים והכיתות נכנסים לתמונה, הילד מקבל בביתו "תוכנית לימודים" עשירה - בלי ספרים רשמיים ובלי מבחנים. זו מערכת חינוך בלתי־פורמלית שבה ההורים הם המורים הראשיים, והחומר הנלמד הוא התנהגות, ערכים, הרגלים וצורת הסתכלות על העולם. הפסיכולוג החינוכי פרופ' אלברט בנדורה, מחלוצי תיאוריית הלמידה החברתית, הדגים במחקריו כיצד ילדים מחקים דפוסי התנהגות של מבוגרים גם בלי לקבל הוראות מפורשות. במילים אחרות - בבית, כל פעולה של ההורה היא שיעור, גם אם לא נועד להיות כזה.
שיעורים בין המנות - חשיבותה של ארוחה משפחתית נעימה
לכאורה, ארוחת ערב משפחתית היא רק עניין של תזונה. בפועל, היא שדה לימוד פעיל. מחקר רחב היקף שנערך באוניברסיטת הרווארד מצא כי ילדים שמשתתפים בארוחות משפחתיות קבועות לא רק נוטים לאכול בריא יותר, אלא גם מציגים אוצר מילים עשיר, הישגים לימודיים גבוהים יותר ופחות סיכוי לפתח התנהגויות סיכוניות בגיל ההתבגרות. השולחן המשפחתי הוא זירה שבה מתרגלים הקשבה, ניסוח טענות, כבוד לדעה אחרת והבנה של דינמיקה בין־אישית. אפילו השיחות הקטנות ביותר - על מורה מצחיק, על ויכוח בין חברים או על ידיעה חדשותית כלשהי - הן תרגול יומיומי לכישורי חיים.
הדוגמה האישית - השיעור שלא צריך מילים
הורה שקם מוקדם בבוקר גם כשהוא לא חייב, שמסיים משימה למרות עייפות, או שפונה בנימוס לאדם זר - כל אלה הם שיעורים חיים. דוגמה אישית משפיעה חזק יותר מכל הרצאה מוסרית. היסטורית, דמויות מפתח רבות ייחסו את ערכיהן לחינוך הביתי שקיבלו.
למשל, הממציא הנודע סטיב ג'ובס – מייסד Apple, דיבר רבות על האהבה וההשקעה של הוריו (המאמצים) - פול וקלרה ג'ובס. הוא סיפר שאביו לימד אותו כבר בילדות על דיוק בעבודה ועל תשומת לב לפרטים הקטנים, גם במקומות שאיש לא רואה. גם אלברט איינשטיין – הפיזיקאי דגול, שסיפר שהוריו עודדו את סקרנותו כבר מגיל צעיר. אמו, פאולין, הכניסה לבית מוסיקה ואמנות, ואביו, הרמן, דאג להביא לו ספרי מדע וכלים טכניים לניסויים.
המסקנה היא - אם ההורים מראים לילדים מה באמת חשוב להם שהם יעשו - בין בדוגמה אישית ובין בפעולות למען הילדים, הסיכוי שהילדים אכן ילכו בדרך שההורים סוללים להם גדל משמעותית.
הורות שמעודדת למידה
מחקרים בפסיכולוגיה חינוכית מראים כי סגנון ההורות משפיע באופן ישיר על המוטיבציה וההצלחה של הילד. ההורות היעילה ביותר היא זו שמשלבת גבולות ברורים עם חום ותמיכה רגשית, ונותנת לילד מרחב בחירה – למשל, באמצעות שאלות כמו "מה דעתך?" המעודדות חשיבה ביקורתית ותחושת שליטה על חייו.
קרול דואק מאוניברסיטת סטנפורד הראתה במחקר רחב היקף כי ילדים שגדלו בסביבה כזו פיתחו "מיינדסט מתפתח" (growth mindset) וניגשו לאתגרים בהתלהבות, בעוד שילדים שהוריהם התמקדו בעיקר בציונים ובתוצאה הסופית נטו לפתח "מיינדסט מקובע" (fixed mindset), מה שהוביל לחרדת ביצוע ולהימנעות מאתגרים מחשש לכישלון (מיינדסט - דפוס חשיבה ואמונה של אדם לגבי היכולות שלו).
המרחב הרגשי - קרקע לצמיחה
לא רק התנהגות גלויה משפיעה, אלא גם האקלים הרגשי בבית. ילדים שחווים בבית אווירה בטוחה ומכילה נוטים להיות פתוחים יותר ללמידה. לעומת זאת, בית שבו יש מתח מתמיד עלול לפגוע ביכולת הריכוז והזיכרון של הילד, כפי שמצא מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן.
המורה שילד זוכר לכל החיים
גם אם בבית הספר יפגוש הילד עשרות מורים, הוא יישאר עם ה"ספרייה" של שיעורים ביתיים שצבר מהוריו - איך מגיבים לכישלון - בכניעה ובתבוסתנות או בהתאוששות מהירה ולמידה מהניסיון, איך חוגגים הצלחה - כמשהו מובן מאליו ושאין להכיר בערכו או כהישג שיש לשמוח בו גם אם הוא קטן, איך מתמודדים עם לחץ ואיך פותרים סכסוך - באיבוד עשתונות ובנהיגה בפזיזות או בשלווה ובקבלה. זהו חומר הלימוד האמיתי שילווה אותו גם בבגרותו, בעבודה, בזוגיות ובהורות שלו.
לסיום: 5 טיפים להורים שרוצים להיות מודל לחיקוי
- הראו דוגמה אישית - הילדים לומדים לא פחות ממעשיכם מאשר מדבריכם.
- עודדו סקרנות - שאלו שאלות פתוחות והראו עניין בלמידה.
- תנו מרחב להתנסות - אפשרו לילד להתמודד לבד גם אם זה כרוך בטעויות.
- התמקדו בתהליך, לא רק בתוצאה - שיבחו מאמץ והתמדה, לא רק הישגים.
- שמרו על עקביות - גבולות ברורים מעניקים ביטחון.
0 תגובות