אחד האתגרים הגדולים בזוגיות הינה העובדה כי לכל אחד יש דעה משלו והוא רוצה, או היא רוצה, שבן הזוג השני יעשה כמוהו.
לא פעם אנחנו שוכחים את ההבדל בין לרצות לגשר על כל מיני דעות שונות שלנו – על מנת להצליח לחיות יחד בהבנה הדדית – לבין לחנך ממש את בן הזוג ולתקוף אותו שהוא 'טועה' וש'אסור לעשות ככה' וכדאי שהוא ישתנה. ומהר.
במכתב מאלף שכתב הרבי מליובאוויטש לבחור בשידוכים, אנו לומדים פרק בזוגיות נכונה המחזיקה לטווח ארוך:
וכך כותב הרבי מליובאוויטש זיע"א: במענה למכתבו . . בו כותב אודות עניין השידוך, והעיקר חסר במכתבו [פרטים בנוגע לנערה] מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שהעיקר הוא אשר תהיה [הנערה] כמו שכתוב "אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל", כלומר מהו מצב המדוברת ביהדות ומצוות, בנוגע לחיי היומיומיים בפועל,
"שהרי הנהגת הבית ובמידה חשובה גם הנהגת הבעל תלויה ביחס של "עקרת הבית", כלומר - האשה, לענינים אלו".
וכאן מגיע הרבי מליובאוויטש לענייננו: "ועוד מובן שאין לעשות עניין של שידוך ונישואין וּלְעָרֵב בזה עניין של "חינוך", לְשַׁנּוֹת את האישה והשקפתה, כי [חינוך-שינוי ונישואין] שני עניינים נבדלים הם, ואין לְעָרֵב את האחד בשני, כן אין ברור במכתבו האם הבטיח לה ברורות בהנ"ל או שעדיין לא דברו בזה בהחלטיות.
"וכיון שכנראה ממכתבו, אינו אובייקטיבי בדבר כל כך, וגם אין פלא בדבר, היה נכון שיבקש מידידיו לברר את הכתוב בתחילת מכתבי זה, כלומר. בנוגע לְדָתִיּוּת של הנערה מדוברת, ויראה איך להמשיך.
"ויהי רצון מהשם יתברך המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית שינחהו בטוב לפניו בכל הנ״ל...", מברך הרבי מליובאוויטש.
אנחנו למדים מהמכתב, אם כן, כי חינוך ונישואין אלו שני דברים שונים שאין לערב ביניהם.
איך שומרים על זוגיות בלי לחנך זה את זו וזו את זה?
שאלה מצויינת. ראשית: סור מרגע. הדבר הראשון שנעשה אם אנחנו מרגישים צורך להעיר לזוגתנו ולחנך אותה – יהיה לשתוק. לא להעיר ולא לחנך.
הדבר השני שאפשר לעשות, יהיה להגיד בנועם בסוג של שאלה: "אני בטוח שמה שאת(ה) עושה זה מעולה, מה את(ה) חושבת(ת)על הכיוון השני של.." ואז לפרט מה היית מעדיף שיקרה. לא מה אתה קובע שייקרא, לא מה אתה מטיח בזוגתך, אלא מה היית שמח לו היה קורה. וכאן המקום לדעת – תרצה, היא תשתנה בהתאם לבקשתך. לא תרצה להשתנות? תכבד את החלטתה. הרי אנחנו יחד בבית הספר לזוגיות – לא לחינוך.
כאשר דברים באים מתוך שיח ומתוך בקשה כנה – הכל הולך טוב יותר.
מקור למכתב: אגרות קודש חי"ט ע' רסח-ט. באדיבות מכון 'אור החסידות'
0 תגובות