במלאת שלוש שנים לטבח 7 באוקטובר, פרסם צה"ל היום (רביעי) נתונים מקיפים המסכמים את פעילותו בשלוש שנות מלחמה רצופות. הנתונים חושפים את ממדי הלחימה חסרי התקדים בכלל הגזרות – מרצועת עזה ועד למערכות ההתקפיות בלבנון, סוריה, איראן ותימן, לצד פעילות אינטנסיבית ביהודה ושומרון והשינויים הדרמטיים במערך המילואים.
על פי הנתונים הרשמיים, מתחילת המלחמה תקף צה"ל כ-100 אלף מטרות אסטרטגיות וטקטיות בכלל הגזרות. כ-65 אלף מטרות הותקפו ברצועת עזה, כ-28 אלף מטרות בלבנון ובסוריה, כ-4,500 מטרות באיראן במסגרת התקיפות המיוחדות, וכ-80 מטרות בתימן בגזרה הדרומית הרחוקה.
במקביל להתקפות, ישראל עמדה תחת מטחי אש כבדים וחסרי תקדים של עשרות אלפי טילים וכטב"מים ששוגרו מהזירות השונות. מלבנון שוגרו כ-20 אלף פריטים, מרצועת עזה כ-10,200, מאיראן כ-1,200, מתימן כ-90, ומסוריה כ-50 פריטים.
מחיר הדמים הכבד
צה"ל חושף את מחיר הדמים הכבד של המלחמה: 970 חללים נפלו בנסיבות מבצעיות מתחילת המלחמה. לצד הכאב העצום, הנתונים מצביעים על נתון מעודד של חוסן ושיקום – יותר מ-70% מהחיילים שנפצעו במהלך הלחימה חזרו לשרת בשורות צה"ל.
על פי נתוני משרד הביטחון שפורסמו לפני מספר ימים, נפלו 1,318 חללי מערכות ישראל שלחמו בגזרות השונות – מתוכם 1,153 חללי צה"ל, 116 חללי משטרת ישראל, 24 נכים שנפטרו מחמת נכותם עקב פציעתהם במלחמה, 11 חללי שירות בתי הסוהר, 9 חללי שירות הביטחון הכללי, ו-5 חללי כבאות והצלה.
בעקבות האבדות הכבדות, נוספו מתחילת המלחמה מעל 7,150 בני משפחה למעגל השכול הביטחוני, מתוכם 880 יתומים ויתומות, ומעל 3,700 אחים ואחיות שכולים. במקביל, המוסד לביטוח לאומי דיווח כי 1,029 אזרחים נרצחו בפעולות טרור, מתוכם 88 אזרחים זרים.
ביהודה ושומרון, הפעילות המבצעית הניבה תוצאות חסרות תקדים מאז פרוץ המלחמה. אותרו והוחרמו יותר מ-3,800 אמצעי לחימה, כ-45 אלף מבוקשים נעצרו או עוכבו לחקירה, ובמסגרת המאמץ הכלכלי נגד טרור הוחרמו יותר מ-46 מיליון שקלים שיועדו לפעילות חבלנית.
מהפכת המילואים: גידול של 36%
נתוני צה"ל ממחישים את השינוי הדרסטי והעמוק שעבר מערך המילואים מאז 7 באוקטובר. מצבת מערך המילואים גדלה בכ-36%, ובמקביל הוקמו מאפס ואוישו מסגרות לוחמות וסדירות חדשות בהתאם לצרכים המבצעיים המתפתחים.
בין היתר הוקמו חטיבת השומר, חטיבות דוד כחלק מהקמת אוגדת גלעד ואוגדה 38, לצד מסגרות שריון, איסוף, הגנת יישובים, הגנה אווירית, שיטור וכליאה ומסגרות עורפיות נוספות.
כדי להרחיב את השורות, הפעיל צה"ל שורה של צעדים דרסטיים. באוגוסט 2024 הופעל צו פוקד בהחלטת שר הביטחון, במסגרתו הוחזרו מפטור כ-22 אלף משרתים. במהלך 2024 התקיימו שלושה מופעי מיצוי שכללו שמונה ימי מיצוי מטכ"ליים, שבהם שובצו אלפי משרתים ליחידות פעילות. בשנת 2025 התקיימו ארבעה ימי מיצוי נוספים, כאשר סבבים נוספים צפויים בדצמבר הקרוב.
בנוסף, נרשמה עלייה של כ-38% במספר המשרתים המשובצים ליחידות מילואים מיד עם מעברם מהשירות הסדיר, לרבות במקצועות שבהם בעבר לא בוצע שיבוץ.
היקף ההפעלה חסר התקדים אילץ את המשרתים לשאת בנטל כבד בהרבה מהמתוכנן: השנה עומד היקף השירות הממוצע על כ-80 עד 100 ימי מילואים למסגרת לוחמת, לעומת תכנון מקורי של כ-55 ימים בלבד. במקביל, מצהיר צה"ל על הרחבת מעטפת הסיוע למשרתים ולבני משפחותיהם באמצעות קרנות הסיוע, מענקים, סיוע רגשי וזוגי, סבסוד שכר לימוד ותוכנית "מעגל השירות" לחיזוק החוסן והלכידות.
אגף המודיעין (אמ"ן): שינוי תפיסתי, תרבותי וטכנולוגי
סדר עדיפויות וערכים מובילים: בשנתיים האחרונות נקבעו אחריות, מקצועיות, ענווה ואמת כערכים המובילים באמ"ן, מתוך הבנה של האחריות המרכזית המוטלת עליו בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה מפני איומים והתפתחויות העלולים לסכנם.
עדכון תפיסת ההתרעה: עודכנה תפיסת ההתרעה הממשיות, הוקמו מודלי התרעה חדשים וחוזקו יחידות המודיעין להתרעה (ליח"מ) בכלל הזירות ובכל הרמות. לצד זאת, הוקמה מחלקת התרעה (מח"א) רב-זירתית ורב-דיספלינארית באמ"ן ליצירת תמונת מודיעין אחודה המחוברת לשטח (תמונ"ה).
המעשה המודיעיני המעודכן: הנחלת שינוי יסודי בתרבות ובתהליך הארגוני באמ"ן על ידי מיצוב אתגר ההפתעה ואי-הוודאות בלב התודעה הארגונית והדיונים היומיומיים. הושם דגש רב על העצמת הספק והוויכוח העצמי, גישה ביקורתית וספקנית, ובחינה מתמדת של תפיסות והערכות במטרה לזהות איתותים מהמציאות שאינם מסתדרים וחורגים מהציפיות או מעידים על פער בהבנת יכולות האויב.
רפורמה בהסמכות המקצועיות: הוקמו פלטפורמות למידה המחייבות בשער הכניסה לאמ"ן ולאורך שירות אנשי המודיעין. ניתנו דגשים להפנמת מגבלות המודיעין והעמקה בשונות הדתית והתרבותית של אויבינו. הוקמו מסגרות הכשרה במערך ההדרכה להוראת האסלאם והמחקר המודיעיני בשיתוף יועצים חיצוניים, מומחים מהאקדמיה ומקהילת המודיעין, לצד הכשרות יסוד ומתקדמות.
מנגנוני בקרה ועוגנים ארגוניים: ליצירת שינוי עמוק, מתמשך ותרבותי, יצר אמ"ן עוגנים ארגוניים הכוללים את הקמת מחלקת הבקרה באמ"ן, מחלקת תורה ומחקר בסיסי בחטיבת המחקר, וכן את "המדרשה" – בית להכשרת מפקדי המודיעין מדרג הרח"ל ועד סא"ל, להפיכת השינוי להרגלים ארגוניים בשגרה.
מעבר אמ"ן לנגב וחטיבת הדאטה: מעבר אגף המודיעין לדרום מהווה מהלך אסטרטגי, טכנולוגי, מבצעי ואנושי כאחד, אשר יחזק את השיתוף והקשר הקהילתי תחת קורת גג אחת. כמו כן, מוקמת חטיבת הדאטה באמ"ן כיחידה טכנולוגית חדשה המרכזת את המידע והידע בשילוב תשתיות מחשוב מתקדמות, דאטה ובינה מלאכותית.
פיקוד הדרום
חיסול שרשרת הפיקוד: חוסלו במהלך המלחמה כ-17 מפקדי חטיבות, כ-60 מפקדי גדודים וכ-300 מפקדי פלוגות שלקחו חלק בטבח ה-7 באוקטובר, בשיתוף עם אגף המודיעין, חיל האוויר ואגף המבצעים.
הגנת היישובים והעורף: בוצע שינוי מקיף במערך הגנת היישובים הסמוכים לגבול עזה הכולל שדרוג תשתיות ומרכיבי ביטחון (גדרות, מכ״מים, תצפית, תאורה, עמדות ממוגנות), חיזוק מחלקות ההגנה והרבש״צים, והטמעת אפליקציית "נץ" לתקשורת מוצפנת. במסגרת תוכנית "מגן 46" הוגדל היקף האימונים לשמונה אימונים מורכבים בשנה, הוגדרו "תיקי הגנה" ייעודיים לכל יישוב והוקמו משל״טי הגמ״ר חטיבתיים.
ארגון המרחב והמוצבים: הוקמו כ-40 מוצבים בשטחים שולטים המאפשרים ריכוז כוחות ואמצעים לנתיבי ההתקפה הצפויים של חמאס ויצירת הדדיות התקפית. בנוסף, הוכשרו ונפרצו עשרות קילומטרים של צירים בחזית ובעורף לטובת חופש תנועה וניידות מבצעית.
חיזוק המכשול והשמדת תשתיות: בעקבות תחקיר פריצת המכשול ב-7 באוקטובר, הוקם מכשול פיזי מסיבי המשלב טכנולוגיות מתקדמות מעל ומתחת לקרקע למניעת חדירות. הושמדו מאות איתורים, בורות שיגור ואמצעי לחימה באמצעות מודיעין מדויק.
טיפול בתת-קרקע: שוכללה ויישמה שיטת הקידוחים השיטתיים לאיתור תשתיות תת-קרקע (מעל 4,000 קידוחים מאז הפסקת האש באוקטובר) ובוצעה השמדה ממוקדת של מנהרות רבות לאורך הקו הצהוב ובמרחב בית חאנון (כדוגמת מנהרת "דרור לבן").
חיל האוויר
- מוכנות למלחמה בהפתעה: חוזקה מוכנות חיל האוויר לתרחישי פתע ומלחמה רחבה בכלל הזירות באמצעות פקודות ייעודיות, ביזור סמכויות לדרגי השטח, והגדלת סדר הכוחות הנמצא בכוננות עד פי ארבעה (ובמערכים מסוימים עד פי שישה) ביחס לערב המלחמה.
- העמקת השותפות והגנת הגבולות: הוקם "להק השתתפות וגבולות" להעמקת שילוב זרוע האוויר בפעילות הפיקודים המרחביים והקמת מפקדות משולבות. נבנו מראש תוכניות אש ומטרות בכלל גבולות המדינה לקיצור זמני תגובה. מערך מסוקי הקרב (טייסת 190 "מגע הקסם") הועבר לבסיס רמת דוד (כנף 1) לשיפור זמינות וקיצור זמני הגעה בגזרות הגבול.
- הגנה ברום הקרוב לקרקע ובסיסי החיל: הרחבת המענה לגילוי והתמודדות עם כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים באמצעות פריסת מאות מכ״מים, הקמת מב״אות בפיקודים ותמיכה בכוחות המתמרנים. בנוסף, חודשה הגנת בסיסי החיל באמצעות גדודי הגנה ייעודיים והקמת יחידת "ארד" בכנף 7 המורכבת מלוחמות למענה לאירועים מתפרצים.
- בקרה ומימוש לקחים: הוקמה מנהלת ייעודית למימוש לקחי ה-7 באוקטובר בראשות קצין בדרגת תא״ל במילואים, לשילוב בתהליכי קבלת החלטות ובניין הכוח ולביצוע בקרה מתמשכת על יישומם.
