רוסיה החלה בניסויים מבצעיים בהסבת רחפני התקיפה המתאבדים מדגם שאהד-136, המוכרים בשירותה בשם גיראן 2, לפלטפורמות שיגור של טילי נ״מ קלים. כך עולה מדיווחים של גורמי מודיעין אוקראיניים ומניתוחים של מומחים ללחימה אווירית במערב.
המהלך עשוי לשנות את האופן שבו נתפסים רחפנים מתאבדים בזירת הקרב, לא רק כאיום על מטרות קרקע, אלא גם כסיכון פוטנציאלי לכלי טיס מאוישים.
לפי הדיווחים, אותרו רחפנים מדגם גרן-2 שעליהם הותקנו משגרי טילים נישאים נגד מטוסים, ובהם דגמים מסוג איגלה. כמו כן, בוצעו ניסויים עם טילי אוויר-אוויר מדגם אר-60, שמקורם בברית המועצות.
מדובר בטילים שתוכננו במקור לשיגור מכתף או ממטוסי קרב, וכעת מותאמים, לפחות בשלב ניסיוני, לשיגור מפלטפורמה בלתי מאוישת. על פי ההערכות, מטרת השילוב היא להקשות על מסוקים ומטוסים אוקראיניים המנסים ליירט גלי רחפנים, ולהוסיף ממד איום בלתי צפוי לפעולות היירוט.
השאהד-136, הוא כלי טיס איראני פשוט וזול לייצור, שימש עד כה כנשק חד-פעמי שנועד לחדור מערכי הגנה אווירית באמצעות ריבוי כלים ולא באמצעות תחכום טכנולוגי.
במקביל לשינויים הטכנולוגיים שבוצעו ברחפני התקיפה המתאבדים מדגם שאהד-136, ברוסיה נצפתה גם התאמה חיצונית בולטת: צביעת חלק מהרחפנים בצבע שחור. על פי גורמי מודיעין וניתוחי תצלומים מהשטח, מדובר בצביעה מכוונת שנועדה להפחית את יכולת הגילוי החזותית של הכלי, בעיקר במהלך טיסות לילה ובתנאי ראות מוגבלים.
כאמור, התקנת טיל עליו אינה הופכת אותו לכלי טיס קרבי רב-שימושי, אך היא מעניקה לו יכולת תגובה מוגבלת נגד כלי טיס המתקרבים אליו, שינוי תפיסתי שעשוי להשפיע על אופן הפעלת הכוחות האוויריים בשטח.
המהלך משתלב במגמה רחבה יותר בזירת הלחימה באוקראינה, שבה רחפנים זולים וזמינים ממלאים תפקיד מרכזי והולך. מבחינת אוקראינה, המשמעות האפשרית היא צורך בזהירות רבה יותר בפעולות יירוט מהאוויר, והישענות מוגברת על מערכות הגנה קרקעיות ועל אמצעי לוחמה אלקטרונית.
0 תגובות