מעמד זיכרון קרבי בראשות הרמטכ"ל התקיים היום (שני), בבסיס זיקים לציון שלוש שנים לטבח ה-7 באוקטובר.
מעמד הזיכרון התקיים בהשתתפות פורום המטה הכללי, משפחות הנופלים בקרב בבסיס זיקים והפצועים מהקרב.
בשעה 06:29, עמד פורום המטה הכללי דקת דומייה לזכרם של חללי טבח ה-7 באוקטובר. לאחר מכן התקיים סיור בבסיס, שבמהלכו הוצג לפורום סיפור הקרב ההירואי שהתרחש בבסיס זיקים, מפי ראש מטה פיקוד העורף, תת-אלוף אלעד אדרי, אשר פיקד על חטיבת החילוץ ב-7 באוקטובר.
בהמשך, לקחו חברי פורום המטה הכללי חלק בפאנל בהנחיית ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר-כליפא בסימן "בין שבר לתיקון" בו נכחו סגן-אלוף (מיל'), הרב שמואל סלוטקי, אביהם של נועם וישי סלוטקי ז"ל, שנפלו יחד בקרב בשבעה באוקטובר, מזי אילון, אלמנתו של טל אילון ז״ל שהיה מפקד כיתת הכוננות של כפר עזה, רב-סרן ר' שהיה מפקד פלוגה בגדוד 51 של חטיבת גולני ונלחם עם חייליו בבוקר ה-7 באוקטובר ושורד השבי אבינתן אור.
מדברי הרמטכ"ל, רב-אלוף אייל זמיר: "התכנסנו היום בבסיס זיקים - אחד ממוקדי הלחימה שבהם עמדו מפקדינו וחיילינו בקו הראשון מול מתקפת האויב. אנו זוכרים את המפקדים והחיילים שנלחמו כאן בנחישות כדי להגן על הטירונים שתחת פיקודם; את הקרבות העיקשים ביישובים ובצירים; ואת כל הנופלים והנרצחים שחייהם נקטעו באותו בוקר קשה, ואת החטופים שנלקחו בשבי.
"לפני שלוש שנים, ביום שמחת תורה התשפ"ד, כשל צה"ל במשימתו להגן על אזרחי מדינת ישראל. מחבלי חמאס חדרו ליישובים ולבסיסים, טבחו, חטפו והותירו אחריהם הרס עמוק.
"שלוש שנים חלפו, ומדינת ישראל ניצבת מול מציאות ביטחונית אחרת. מפקדינו ולוחמינו, בסדיר ובמילואים, נלחמו בכל הזירות והגיעו להישגים כבירים. אך גם הישגים משני מציאות אלה אינם מוחקים את כישלון השבעה באוקטובר ואינם גורעים מאחריותנו עליו. האחריות הזו מחייבת אותנו לא רק לזכור - אלא גם להשתנות. מתוך הכישלון והמחדל המר, עלינו להוביל לתקומה ולביצור האומה.
"משפחות שכולות יקרות, כשאנו מדברים על הישגים ועל המציאות שהשתנתה, אנו יודעים היטב שיש דבר שלא ישתנה - חסרונם של יקיריכן. בתוך המחדל, הם היו הראשונים להבין, לפעול, להסתער בגבורה ולהציל חיים של אחרים. אני ופורום המטה הכללי מצדיעים לגבורתם.
"נישא את זכרם ואת סיפור חייהם, נמשיך לצעוד ולפעול לאורם ונוסיף לעמוד לצידכן תמיד. מחויבותנו נמשכת גם כלפי שורדי השבי וכלפי הפצועות והפצועים בגוף ובנפש. את הקולות ששמענו כאן היום ניקח איתנו אל שולחן ההחלטות ואל העשייה, מתוך תחושת האחריות הכבדה המוטלת עלינו בשליחותנו".
