ראש השנה – הנחוג ביום השבת וביום ראשון, א' ו-ב' בתשרי – הוא תחילת השנה העברית, יום בריאת האדם, ויום הדין והמשפט לכל באי עולם, ולו השפעה עצומה על כל השנה כולה.
בזמן הזה אנו פונים לריבונו של עולם בבקשה: "שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה". איננו מסתפקים בבקשה שהשנה תהיה "טובה" בלבד – שכן על כל צרה אנו מחוייבים לומר "גם זו לטובה" – אלא אנו מתפללים שתהיה שנה "מתוקה" בגילוי, שנה של שפע בריאות, פרנסה ומילוי משאלות לבנו לטובה.
יסודות החג וההכנה הרוחנית
• בניית היסודות: ראש השנה הוא העת להניח את התשתית לשנה החדשה, לתקן מעשים, לשפר מידות, ולהרבות בכבוד הזולת.
• כבוד הבית: גדולי ישראל הדגישו את חשיבות כיבוד האישה ושמחתה, כדי שחס ושלום לא תוריד דמעה, כסגולה מיוחדת לשנת ברכה והצלחה בפרנסת הבית.
• תקיעת שופר: מצוות היום המרכזית שנועדה לעורר את הלבבות לשוב בתשובה שלמה ולתקן את דרכינו.
• סימני החג: האכילה בסעודת החג של סימנים מובהקים כמו ראש של דג, תפוח בדבש ורימון, מסמלת את התקווה והאמונה לשנה טובה, מתוקה ומוצלחת.
0 תגובות