שביעי של פסח הוא לא סתם היום האחרון של חג הפסח, הוא הלילה שבו עמד עם ישראל מול הים, צעק אל השם - והים נבקע.
במשדר "בחצות הלילה" של 'כיכר השבת', בהגשת יוסי עבדו, נכין אתכם לאותה השעה, נפתח לכם את עומק הלילה ונבין מה אפשר לבקש, מתי לבקש, ואיך לסגור את חג הפסח כהלכה - מההלכות המעשיות לשביעי של פסח, דרך הסגולות לזיווג ופרנסה שקשורות לקריעת ים סוף, ועד למשלים עמוקים על אמונה ובטחון שיגעו בלב של כל אחד.
המשתתפים במשדר "בחצות הלילה":
- הפוסק הגאון רבי גדעון בן משה - מבהיר את ההלכות הייחודיות לשביעי של פסח ולמוצאי החג, עם דגש מיוחד על טעויות נפוצות בעניין החמץ שאנשים עושים בלי לדעת.
- המקובל הרב אורי חנניה אלנקוה - חושף את עומק הלילה הזה, השעה המדויקת של קריעת ים סוף, ע"ב השמות, ומדוע שביעי של פסח הוא הזמן המסוגל ביותר בשנה לתפילה על זיווג ופרנסה.
- הרב אברהם קלנר - מביא משלים מהטבע שמסבירים כיצד עובדת ההשגחה הפרטית, ומדוע הנס תמיד מגיע ממקום שלא ציפינו לו.
- הזמר ארז יחיאל והקלידן אלחנן בדני - פותחים ומלווים את השידור בשירה חגיגית שמכניסה לאווירת הלילה הגדול.
הלכות שביעי של פסח ומוצאי החג
הרב גדעון בן משה פתח בנקודה הלכתית שרבים מתבלבלים בה: שביעי של פסח הוא סיום חג הפסח ולא רגל בפני עצמו - בניגוד לשמיני עצרת. ההבדל ההלכתי המעשי הוא משמעותי: בקידוש של ליל שביעי של פסח אין מברכים שהחיינו. "צריך לשים לב לא לברך שהחיינו בקידוש בליל שביעי של פסח. זו טעות שאנשים עושים".
חמץ שעבר עליו הפסח - אזהרה חשובה
הרב הזהיר בחריפות מנושא שרבים אינם מודעים לו. ברגע שיצא החג ונתפלל ערבית, ניתן לפתוח את ארונות החמץ - אך רק את אלה שנמכרו כדין לגוי על ידי הרב המקומי. חמץ שלא נמכר ונשאר ברשות יהודי בפסח, אסור לאכול אותו כל השנה כולה.
"וויסקי זה חמץ גמור. אנשים חושבים שאין להם חמץ בבית ולא מכרו, ואחר כך מסתבר שיש להם בקבוק וויסקי בוויטרינה. זה חמץ שעבר עליו הפסח ואסור", מחדד הרב.
הרב אלנקוה הוסיף מנקודת מבטו: "אנחנו עושים את המופלטה אחרי שממש לגמרי הכל הסתיים. לא לקחת דברים ממקומות שאנחנו לא מכירים. עדיף להכין בבית של אנשים יראי שמיים שהכינו אחרי שנגמר הזמן".
קניית חמץ במוצאי החג: הרב גדעון בן משה קובע כלל ברור - יש לבדוק תעודת מכירת חמץ מקורית, לא מצולמת, עם חתימה וחותמת המאשרת שהחמץ נמכר לגוי בערב פסח של אותה שנה. "אם אתה מגיע לחנויות קטנות ופיצוציות ואין שם תעודה - אל תקנה".
על הרצון לאכול חמץ מיד במוצאי החג אמר הרב בפשטות: "אין שום מצווה לקדם את פני היצר הרע. תחכה עוד יום, לא יקרה שום דבר. שבוע אכלנו מצות, לא קרה לנו שום דבר".
שביעי של פסח - הלילה שבו נבקע הים
הרב אלנקוה מפרט מה בדיוק קרה בשביעי של פסח ומתי.
השעה המדויקת: על פי כתבי האריז"ל, קריעת ים סוף התרחשה בעלות השחר של שביעי של פסח - זה הזמן המסוגל ביותר לקריאת שירת הים. המנהג הוא לקום, לפתוח את ההיכל, ולשיר את שירת הים לפני תפילת הנץ בהתרגשות גדולה. "מי שלא הספיק בעלות השחר - גם בתפילה הרגילה שיפתח את ההיכל ויקרא את שירת הים בצורה חגיגית, יחד עם הקהל".
סגולות הלילה לפי שעות:
- בחצות הלילה - יוסי עבדו הוסיף קריאת מזמורי תהילים לפי סגולת הרב חיים אדלשטיין לזיווג: פרקים ס"ז, ס"ח, ל"ב, קל"ב, קנ"א. בנוסף: קריאת תיקון הכללי.
- בעלות השחר - הזמן המדויק שבו התרחשה קריעת ים סוף, לקרוא את שירת הים, עדיף מתוך ספר התורה ועם פתיחת ההיכל.
- בנץ החמה - תפילה חגיגית עם שירת שירת הים בציבור.
קשה כקריעת ים סוף - זיווג ופרנסה
הרב אלנקוה הסביר את הסוגייה המפורסמת מדוע אמרו חז"ל שקשה זיווגו ופרנסתו של אדם כקריעת ים סוף. הקושי, הבהיר הרב, אינו אצל הבורא אלא בצורך לשדד מערכות הטבע. "לפניו יתברך לא קשיא שום דבר, אבל לנו קשה להבין איך זה עובד".
ע"ב השמות - פלא פלאים
הרב חשף את הסוד של שלושת הפסוקים "ויסע", "ויבוא", "ויט" - 71 אותיות כל אחד, סך הכל 213 אותיות. מהאותיות הראשונות, האמצעיות והאחרונות של שלושת הפסוקים בשיטה של ישר-הפוך-ישר, מורכבים ע"ב שמות הגאולה. "שם ע"ב הוא שם הגאולה. הוא מכניע את כוחות הטומאה ופותח שערי ישועה".
גילוי מיוחד - השם ה-64: השם ה-64 בע"ב שמות – שהוא "שמינית שבשמינית" – נקרא "ענו". "ענווה עם תלמוד - זה שני הכוחות שמכניעים את הסטרא אחרא". רבי שלום בוזגלו, בעל "מקדש מלך", מוסיף שגימטריית ענווה שווה לגימטריית הס"מ – ותלמוד משלים ומכניע.
סגולת "מה"ש": שם נוסף שהוזכר מכתבי הבעל שם טוב ושאר גדולי החסידות – "מהש", סגולה לחידושי תורה וללימוד עמוק.
הרב קלנר הרחיב את הנושא עם שני משלים שנוגעים ישר ללב.
משל הסלמון: נקבת הסלמון שוחה נגד הזרם, מזנקת מעל מפלים ולא מוותרת על אף הדובים שאורבים לה – עד שמגיעה לאותו נהר שממנו יצאה כשהייתה תינוקת. "יהודי הולך נגד הזרם, יודע מה רצון השם ופועל קדימה. זה הסלמון".
הנס הלא צפוי: בני ישראל שעמדו על שפת הים חשבו שהקדוש ברוך הוא יכניע את המצרים בענן אש או יפתח דרך במדבר, איש לא חשב שהים ייבקע. "גם בפרנסה, גם בשידוך - הישועה מגיעה ממקום שלא שלחת שם קורות חיים ולא פנית לאותו שדכן".
מדוע המצרים טבעו בים ולא בנילוס?
הרב אלנקוה סיים בחידוש של ה'חתם סופר' שעורר את האולפן: מידה כנגד מידה - המצרים זרקו תינוקות ליאור הנילוס, אז מדוע לא טבעו שם? התשובה: "אם המצרים היו טובעים בנילוס, לא היינו יכולים להגיע לשם אי פעם ולברך 'שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה'. הקדוש ברוך הוא הטביעם בים סוף - שם ניתן להגיע, לעמוד ולהודות. הכל מחושב".
שירים במשדר
ארז יחיאל ואלחנן בדני ליוו את המשדר בשירה שפתחה את הלב. המשדר נפתח בשיר אמונה חגיגי, ונחתם בביצוע מרגש של "הודו לה' קראו בשמו" - שיר הודיה שסוגר את הלילה הגדול בצורה הראויה לו.
צפו במשדר "בחצות הלילה" המלא - בראשית הכתבה
קרדיטים >>>
- תחקיר והגשה: יוסי עבדו
- צילום: למי עזוז, נריה סעדיה
- בימוי: אבי לודמיר
- הפקה: איציק אוחנה
- מפיק: אשר רוט
- עריכה: שלמה רוטנברג
- עיצוב אולפן וניהול מחלקת מדיה: ידידיה כהן
0 תגובות