קיימים כמה מנהגים בנוגע לסדר האושפיזין ליום השישי: לפי המנהג הספרדי נכנס יוסף, ואילו בסדרים אחרים מופיעים באותו יום פנחס, דוד או שלמה. יוסף, לדברי הרב אברהם מימון, אינו רק האורח של היום השישי. בהיותו מזוהה עם מידת היסוד, הוא הכלי שמרכז ומעביר את השפע שהצטבר בשאר המידות שכבר עברו בששת הלילות הקודמים.
לילה אחד כמו כל ימי השובבי"ם, בלי תעניות וסיגופים
אחד החידושים הבולטים שהביא הרב במשדר הוא מסורת שלפיה אושפיזא דיוסף שקול כנגד עבודת ימי השובבי"ם של שנה שלמה, כפי שהביא בשם ספר "גדולת מרדכי" ועוד מקורות שהזכיר הרב.
לדבריו, את התיקון המיוחד של הלילה אפשר לפעול לא באמצעות תעניות, סיגופים, גלגולי שלג או פדיונות, אלא באמצעות ישיבה בסוכה מתוך שמחה וקדושה.
הרב קישר בין יוסף הצדיק לבין שמו של סוכות בתורה - "חג האסיף" (שמות ל"ד). לדבריו, המילה "אסיף" מזכירה את השם יוסף ומבטאת גם איסוף וגם הוספה. יוסף היה "המשביר לכל עם הארץ", אגר מזון בשנות השובע וחילק אותו בשנות הרעב. כך, על דרך הסוד, הוא מסמל את הכוח שמרכז את השפע ומעביר אותו הלאה.
הרב המליץ לקרוא בסוכה את התיקון הכללי, וכן את תיקון היסוד המיוחס לרבנו יוסף חיים.
יוסף הוא יסוד: הבסיס שמחזיק את הבניין
לפי תורת הקבלה, השפע היורד דרך מידות חסד, גבורה, תפארת, נצח והוד מתקבץ ביסוד, וממנו מועבר הלאה. "היסוד הוא יסוד לכל הבניין", הסביר הרב. האדם יכול לרכוש מעלות רבות, אבל כאשר היסוד אינו יציב, כל הבניין הרוחני עלול להתערער.
הרב קישר לכך רמז שכבר הוזכר בפרק הראשון של הסדרה: סוכה - "סומך ועוזר כל הנופלים". לדבריו, כוחה של הסוכה הוא לאפשר גם לאדם שנפל לקום מחדש, ובפרט בעניינים הקשורים לקדושה ולשמירת הברית.
"פורת יוסף": הסגולה לרפואת העיניים
בהמשך הביא הרב סגולה המיוחסת לספר "תורת אמת", לרבי יהודה לייב איגר, נכדו של רבי עקיבא איגר. לדבריו, הפסוק "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף, בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" מתקשר הן ליוסף והן לעין. מכאן הביא הרב מסורת שלפיה לאושפיזא דיוסף מסוגלות מיוחדת לתפילה על רפואת העיניים.
הרב סיפר ששמע ממקובלים על מנהג להניח מים בסמוך לכיסא אושפיזא דיוסף, ולאחר החג להשתמש בהם כסגולה.
מהסוכה לנרות חנוכה
יוסי עבדו הזכיר את הסגולה שעלתה גם בפרק הרביעי: הנחת בקבוק מים או שמן בסמוך לכיסא האושפיזין.
הרב הסביר כי יש שנהגו לשמור מן השמן שהיה בסוכה ולהשתמש בו לאחר החג להדלקת נרות חנוכה או נרות שבת, ובדומה לכך - ביין שהיה בסוכה לצורך קידוש. הרעיון, לדבריו, הוא להמשיך את השימוש בחפץ ששימש למצווה גם למצווה נוספת, וכך ליצור רצף בין קדושת הסוכה לבין המצוות הבאות.
למה כדאי לבקש ברכה ממי ששמו יוסף?
לקראת סיום המליץ הרב לקבל ביום הזה ברכה מאדם ששמו יוסף, בהתבסס על מקור שהביא מספר "זוכר הברית", סימן ח'. בהמשך הביא הרב תורה בשם אדמו"רי חב"ד, שלפיה יוסף הצדיק, בכוח שמירת הברית, מסייע לאדם לצאת מכל "המְצָרִים" שלו: המצוקות, הקשיים והגבולות המצמצמים אותו.
מה מבקשים באושפיזא דיוסף?
התחזקות בקדושה ובשמירת הברית, רפואת העיניים ורפואה כללית, שפע ופרנסה בבחינת "המשביר", איסוף ניצוצות הקדושה, יציאה מן ה"מְצָרִים" הפרטיים, והיכולת לקום לאחר נפילה ולבנות יסוד יציב.
יוסף הצדיק שמר על זהותו ועל קדושתו גם בארץ זרה, מול ניסיונות קשים ובתוך מציאות של הסתרה. בכך הוא מלמד שהיסוד הוא שמחזיק את כל שאר הכוחות: כאשר הוא עומד, החסד, הגבורה, התפארת ושאר המידות יכולות להתחבר לבניין שלם; כאשר הוא מתערער, כל מה שנבנה מעליו עלול להישאר ללא בסיס.
צפו בפרק המלא בראש הכתבה
קרדיטים >>>
תחקיר, הפקה והגשה: יוסי עבדו
אורח: הרב אברהם מימון
צילום: נריה סעדיה
עריכה: דוד והבה
ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות