בפרק הזה של "אושפיזין עלאין קדישין", הרב מימון ויוסי עבדו עוברים בין הלולב, האתרוג, ההדסים והערבות, ומציגים את המנהגים והסגולות שנקשרו לשיירי המצווה: שמירה על הבית, סיוע בלימוד, שינה רגועה, פרי בטן, פרנסה, רפואה והצלחה.
למה דווקא ארבעת המינים?
לדברי הרב, במדרש תנחומא מובא רעיון שלפיו גידולם של פירות העולם נמסר בידי מלאכים וממונים, ואילו ארבעת המינים זוכים להשגחה ישירה ומיוחדת של הקדוש ברוך הוא. מכאן, הסביר הרב, נובעת הקדושה המיוחדת שנקשרה בהם.
הרב הזכיר את דברי הגמרא במסכת סוכה שלפיהם שיירי מצווה מעכבים את הפורענות, וקישר זאת לכוח השמירה שנקשר בארבעת המינים, והזכיר את דברי המדרש המתאר את ארבעת המינים כ"כלי מלחמה".
סגולות הלולב
אחת ההנהגות שהביא הרב היא שמירת הלולב והנחתו מעל פתח הבית. הרב הביא בשם רבי חיים פלאג'י, בספרים "רפואה וחיים" ו"רוח חיים", את המנהג להניח את הלולב מעל פתח הבית כסגולה לשמירה מפני גנבים. מראי המקומות המדויקים בשני הספרים עדיין דורשים אימות.
הרב הביא מסורת שלפיה אפשר להשתמש בלולב לסגולה כדי לסייע לילד המתקשה בלימוד אותיות האל"ף־בי"ת ולימוד קריאה. לפי המנהג שתיאר, מציבים לפני הילד לוח שעליו כתובות האותיות, והילד מצביע עליהן באמצעות הלולב או מנענע אותו לעברן בזמן הלימוד. הרב קישר זאת גם לגימטרייה: לדבריו, "לולב" עולה בגימטריה כמניין "חכם".
לדבריו, הוא מכיר מלמד שהביא לולב לתלמוד התורה ביום הושענא רבה ועבר עם הילדים על אותיות האל"ף־בי"ת. הרב הוסיף כי הסגולה נכונה גם למבוגר המתקשה בלימוד, שינסה לקרוא כשהלולב בידו.
בשם כתב יד שהראה לו רבי דוד כהן, הביא הרב מנהג נוסף לשימוש בלולב: להניח את הלולב ששימש למצוות ארבעת המינים מתחת למזרן כסגולה לכאבי גב.
סגולות הערבה
הרב הביא בשם ספר "המידות" ובשם "כף החיים" מנהג שלפיו מניחים ענף ערבה בסמוך למיטה או מתחת לכרית. לדבריו, המנהג נחשב סגולה למי שמתמודד עם פחדים, חרדות או קשיי שינה. הוא קישר זאת בדרך הרמז לפסוק: "אִם תִּשְׁכַּב לֹא תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ" (משלי ג, כד).
בשם ספר "מנורת המאור" ומקורות נוספים הביא הרב מסורת נוספת הקשורה בערבה: מניחים כמה בדי ערבה במזוודה או במכונית לפני יציאה לדרך, כסגולה לשמירה בנסיעות כנגד המכס.
הרב הביא בשם "האמרי פנחס", ובשם כתב יד שהראה לו רבי דוד כהן, סגולה שבה צולים תפוח בדבש כשהוא משופד על ענף ערבה. לדבריו, אכילת התפוח נחשבת סגולה לשמירה מכאבי שיניים במשך השנה.
הסגולה לזוגות המייחלים לפרי בטן
הרב מימון פתח בסגולה פשוטה: בני הזוג מבשלים עלי ערבה, שותים מן המים ושוטפים בהם את גופם, לזרע של קיימא.
מכאן עבר עבדו למסורת שהביא בתוכנית בשנה שעברה המקובל הרב חיים פוקס, בשם הרב כדורי, ושמקורה בסגולה לפרי בטן שנאמרה בשם הרב בן ציון אבא שאול. אחרי הושענא רבה לוקחים שלושה ענפים מן הערבות שנחבטו, והופכים אותם לשיפודים. כל ענף מקבל ייעוד שנאמר בפה: הראשון על שם הבעל, "פלוני בן פלונית", השני על שם האישה, "פלונית בת פלונית", והשלישי על שם הילד שעליו מתפללים. על שלושת המקלות משפדים עוף או פרגיות וצולים על המנגל. כל אחד מבני הזוג אוכל מן השיפוד שנקרא על שמו, ואת השיפוד השלישי, זה של העובר, הם אוכלים יחד ומתפללים בזמן האכילה.
במשך כמה שנים, סיפר עבדו, הגיעו אליו אנשים וביקשו מן הערבות שבהן השתמש, ולא מעטים מהם שבו אליו אחר כך עם בשורה שנפקדו בילדים. לחיזוק הביא את דברי הרב בן ציון אבא שאול: "אם היית יודע כמה אנשים מסתובבים פה בעולם בזכות המקלות האלה".
סגולה אחרת נוגעת דווקא למי שמבקש לרדת במשקל. הרב ציטט ספר ששמו נשמע בתמלול כ"קנה בושם", ולפיו חליטה של עלי ערבה מפחיתה את התיאבון. אופן ההכנה פשוט: מבשלים את העלים במים, ושותים.
בעלי עסקים קיבלו מן הרב עצה משלהם, מתוך ספרו של רבי צדוק הכהן מלובלין, "מחשבת חרוץ". מי שמבקש שעסקו יצליח ושלקוחות ייכנסו בשעריו, יבקש בדי ערבה מתלמיד חכם, ועדיף מתלמיד חכם שהוא עצמו תומך בו, ויתלה אותם מעל פתח העסק.
סגולת הלולב כנגד אויבים
כך למד הרב מספר "ליקוטי אמרי קודש", בשם הרב קדושת לוי - מי שיש לו אויב או שונא שמציק לו, והוא גוי - לא יהודי! רושם את שמו של אותו אדם על פתק ודוקר בו בלולב שבו קיים את המצווה. מי ששמר את הלולב אחרי החג, הוסיף הרב, יכול לעשות זאת גם בהמשך השנה. הרב ביקש להבהיר אסור לעשות על יהודי, רק על גוי!
חבטה במקום הסוכה, לביטול צרה
יוסי עבדו סיפר את הסגולה הזו בשם רבי רפאל ישעיה אזולאי, בנו בכורו של החיד"א, מתוך הספר 'למנטר יתי' (מכתב יד שנדפס במכון "חכמי ירושלים והמערב" של הרב המקובל יהודה אוהד תורג'מן).
אדם השרוי בצרה ניגש למקום שבו עמדה הסוכה ולוקח עמו את ערבות החבטה. שם הוא מתפלל אל ה' לביטול הצרה והייסורים או הבקשה, קורא ארבעה פסוקים, ואחריהם חובט בערבות פעמים במקום שבו עמדה הסוכה, בכוונה שהצרה תתבטל. בעת עשיית הסגולה, יש לכוון בשם הוויה בניקוד שווא, קמץ, שווא, קמץ, בצורה הבאה: יְהָוְהָ.
ואלה ארבעת הפסוקים:
"כְּסוּס עָגוּר כֵּן אֲצַפְצֵף, אֶהְגֶּה כַּיּוֹנָה; דַּלּוּ עֵינַי לַמָּרוֹם, אֲדֹנָי עָשְׁקָה לִּי עָרְבֵנִי" (ישעיהו לח, יד)
"בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת, וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן, וַהֲרִסֹתָיו אָקִים; וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (עמוס ט, יא)
"כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ; בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" (תהילים כז, ה)
"ה' אֲדֹנָי עֹז יְשׁוּעָתִי; סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק" (תהילים קמ, ח)
קמיע להמתקת דינים מהערבות
יוסי עבדו סיפר כי בשנה שעברה הרב המקובל חיים פוקס התארח באולפן סיפר איך עושים קמיע מהערבות בשם ספר "יסוד יוסף" וכיצד הוא מסדר את ענפי הערבה בצורת שם הוי"ה ובצורת שם ש־ד־י, ומחבר אותם באמצעות שעווה.
וכדי להדביק את הערבות אחד בשני משתמשים בשעווה של נר דונג מנר ההבדלה מיום הכיפורים, והוסיף כי השתדל להדליקו מאש שלדבריו דלקה בראש השנה, וזה פועל ישועות כסגולה לשמירה, למציאת חן, לזיווג, להצלחה ולישועה.
סגולות האתרוג
פיטם האתרוג ללידה קלה
הסגולה המוכרת: אכילת פיטם האתרוג בהושענא רבה, להיריון תקין וללידה קלה.
אתרוג מבושל לכאבי בטן
על פי "סגולות ישראל" ו"רפואה וחיים", פרק יב: מבשלים את אתרוג המצווה ומכינים ממנו מאכל, כסגולה לכאבי בטן וללידה קלה. יש שמכינים ממנו ריבה.
מבט באתרוג מביא רפואה לעיניים
לפי "רפואה וחיים", ההסתכלות באתרוג מסוגלת לעיניים.
התבוננות באתרוג בעת צער לרגיעת הנפש
בשם רבי משה בן מכיר, בעל "סדר היום" מי ששרוי בצער או במצוקה יתבונן באתרוג, להקלה לשלוות הנפש.
אתרוג בקערת מים לפרנסה
הרב סיפר שמניחים את האתרוג בקערה גדולה של מים, מכוונים להמשיך אל המים את השפע שנאסף בחג, ורוחצים בהם ידיים ופנים. האתרוג, הסביר הרב, מסמל את שפע החג, ולכן היו שחיפשו דווקא אתרוג שתלמיד חכם קיים בו את המצווה.
סגולות ההדסים
גם להדס, אמר הרב, יש מסורות הקשורות לעיניים. הוא הציע לשמור את ההדסים ולברך עליהם בורא עצי בשמים. ואם ההדסים של המצווה כבר יבשו ואין בהם ריח, יש שמוסיפים אליהם הדסים רעננים וריחניים בשעת הברכה.
עוד חזרו הרב ועבדו לסגולה שהביא הרב המקובל חיים פוקס בתוכנית אשתקד, לחיזוק הזיכרון: כותבים צירוף קדוש על ענף של הדס, ומוחקים את הכתב לתוך יין.
צפו בפרק המלא בראש הכתבה
קרדיטים >>>
תחקיר, הפקה והגשה: יוסי עבדו
אורח: הרב אברהם מימון
צילום: נריה סעדיה
עריכה: דוד והבה
ניהול מחלקת מדיה כיכר: ידידיה כהן
0 תגובות