אם תשאלו את האמא החרדית הממוצעת, החלום שלה הוא בן שיושב ולומד תורה כל היום. אבל מה קורה כשבאמצע "סדר ב'", הבחור המוכשר מבין שהחלום הזה אולי מתאים לכולם – אבל לא מתאים לו אישית?
בפרק החדש של הפודקאסט "תהודת זהות", התיישבו באולפן שניים שהחליטו להסתכל למציאות הזו בלבן של העיניים: הרב צבי וינטר, מנהל רוחני בישיבת "המתיבתא תורה ודעת" (בראשה עומד הגר"ד דוד לייבל), ואוריאל כהן, תלמיד מחזור המייסדים.
זו אינה עוד ישיבה ל"נוער מתמודד". מדובר בישיבת עלית ("פרימיום", כפי שהיא מוגדרת בראיון) שדורשת מבחני פסיכוטכני קשוחים בכניסה, אוסרת החזקת סמארטפונים, ומחייבת קוד לבוש של "שחור-לבן" מלא. ההבדל היחיד? בצהריים, במקום לפתוח גמרא לסדר ב', הבחורים פותחים מחשבים ולומדים לתואר במדעי המחשב או למסלול הנדסאים בשילוב שירות "הסדר" טכנולוגי.
"שכבה עצומה של בחורים שלא ממצים את עצמם"
הרב צבי וינטר צמח בלב המיינסטרים הליטאי. הוא בוגר הישיבות "פוניבז'" ו"בית מתתיהו", איש כולל מובהק, שגם מתעניין בהגות ופילוסופיה. אבל כשהוא מסתכל על עולם הישיבות של היום, הוא מזהה בעיה שקשה להתעלם ממנה. "עולם הישיבות הוא עולם מפואר," הוא מדגיש בפודקאסט. "אבל ככל שהציבור החרדי גדל, נוצרה שם שכבה גדולה מאוד של בחורים שאין להם בעיות כישרון, ואין להם בעיות רקע. הם פשוט לא ממצים את עצמם. המבנה הטוטאלי של עולם הישיבות, שבו לומדים 'לשמה' בלי מבחנים ובלי יעדים מקצועיים, מוביל למצב שבו בחורים רבים פשוט חווים שעמום ובטלה". לדברי הרב וינטר, הניתוק מהעולם הארצי – שהוא סוד הקסם של החרדיות – גובה מחיר. "פרקי אבות מלמדים אותנו 'יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ'. יש דבר פשוט שבו אדם צריך להיות עסוק בדברים ארציים, וזה מה שנוטע אותו וממקם אותו בחיים".
"ללמוד ABC מאפס"
כדי להבין את עוצמת האתגר, צריך לשמוע את אוריאל כהן. הוא למד בישיבה גדולה ספרדית מהנחשבות ביותר ("טופ 5", כהגדרתו), אך בתום 'שיעור ב' החליט לחתוך. "בחור שמבין שהוא לא הולך ללמוד כל החיים אחרי החתונה, צריך לעשות משהו עם עצמו," מסביר אוריאל בכנות נדירה. "ההורים שלי בהתחלה היו מלאים בחששות. זה לא פשוט לעזוב את המסלול הרגיל. אבל הגעתי למסקנה שזו הבחירה הנכונה עבורי".
המעבר היה מלווה בהלם תרבותי ולימודי. "הגעתי למכינה בלי אנגלית, בלי מתמטיקה, בלי כלום. להתחיל ללמוד את ה-ABC. אנשים חושבים שזה קל, אבל אין שום קשר בין לימוד גמרא למיינד-סט האקדמי. אתה צריך להשלים פערים אדירים, לוותר על רוב 'בין הזמנים', ולהשקיע את כל כולך כדי להוציא תואר".
בלי סמארטפונים, עם הרבה בחירה
למרות הלימודים האקדמיים החופשיים לכאורה באוניברסיטה הפתוחה (שנלמדים פיזית בתוך כותלי הישיבה), הצוות מקפיד לשמור על החממה הרוחנית. "אצלנו אין פשרות על סמארטפונים," מבהיר הרב וינטר. "בתחילת השבוע מפקידים אותם במשרד. אנחנו מאמינים שזה שאתה לומד לימודים אקדמיים, לא אומר שאתה יכול להתפרק מהנכסים הרוחניים שלך. האתגר הגדול הוא המעבר לעולם של בחירה. בישיבה רגילה, הכל מובן מאליו. פה, אתה חייב לבחור כל בוקר מחדש לקום לתפילה ולסדר א', גם אם יש לך מבחן גדול באוניברסיטה מחר".
האם המודל הזה מתאים לכולם? הרב וינטר ואוריאל מסכימים שלא. אבל עבור הקבוצה ההולכת וגדלה של בחורים שמחפשים "תורה עם דרך ארץ" בעידן הנוכחי, מדובר בסירת הצלה שמונעת נשירה ומייצרת דור חדש של חרדים: כאלה שיודעים לקרוא 'קצות החושן' בבוקר, ולכתוב קוד מורכב בצהריים.
בסיום הראיון, נשאל אוריאל אם ישלח בעתיד את בנו למסלול המיינסטרים החרדי שבו לא לומדים ליבה. תשובתו, מלווה בחיוך דק, אומרת הכל: "אחרי שאני הייתי צריך להשלים אנגלית ומתמטיקה של 12 שנים בשנה אחת... אני לא אשלח אותו למסלול כזה".
האזינו לפרק המלא והמרתק בראש הכתבה, או חפשו "תהודת זהות" בכל אפליקציות ההסכתים.
0 תגובות