בשנים האחרונות, קהילת החרדים העובדים בישראל עוברת תהליך של התאגדות ומיסוד, כאשר ארגון "אחוות תורה" שהוקם על ידי הגאון הרב דוד לייבל, ניצב בחזית העשייה. אולם, ההתרחבות מכוללי ערב בודדים לתנועה המפעילה עשרות קהילות, תנועות נוער וישיבות הסדר, מעוררת לא מעט שאלות וביקורת בתוך המיינסטרים החרדי.
בפרק מיוחד של הפודקאסט "תהודת זהות", אירח אלי דן שניים מבכירי הארגון: אשר פרדי וישראל שילה. הראיון לא עשה הנחות ונגע בעצבים החשופים ביותר של יחסי החרדים העובדים עם הזרם המרכזי, תוך עימות ישיר עם סוגיות התעסוקה, החינוך והגיוס לצה"ל.
היציאה לשוק העבודה: תכנון מוקדם מול התפתחות טבעית
הריאיון נפתח בשרטוט המסלולים האישיים של השניים, המציגים מודלים שונים ליציאה לעולם המעשה. אשר פרדי, שגדל במוסדות השמרניים של בני ברק ולמד בישיבות 'שיח יצחק' ו'מיר', סיפר כיצד יצא לעבוד מיד לאחר חתונתו. לאחר תקופה כיועץ פרלמנטרי בכנסת, התגייס ב-2007 לצה"ל לשירות קבע, שם היה ממקימי מדור שילוב חרדים בפיקוד המרכז – מהלך שנעשה בזמנו, לדבריו, בתיאום עם גדולי הדור ובראשם מרן הרב שטיינמן זצ"ל.
ישראל שילה, לעומתו, הגיע מבית של בעלי תשובה ולמד בישיבת 'צעירים'. המראיין איתגר אותו לגבי ההחלטה לעזוב את הכולל, ושילה חשף כי המהלך היה מתוכנן מראש: "היה לי מאוד ברור תוך כדי הלימוד שאני אצא לעולם העשייה. חיכיתי להיות בתקופה הכי טובה שלי בכולל כדי להגיד 'זהו'. לא רציתי לעזוב מתוך מקום שלא הולך לי". משם, התגלגל לתפקידי ניהול חינוכיים בעולם הנוער בסיכון, בטרם נחת בארגון הנוכחי.
עימות על אידיאולוגיה: לכתחילה או בדיעבד?
בשלב זה של הדיון, הציב המנחה את אחת השאלות המהותיות ביותר למרואיינים: האם הארגון מתיימר להפוך את היציאה לעבודה לאידיאל (לכתחילה), או שמא מדובר ברשת הצלה למי שנפלט מעולם התורה?
שילה ופרדי סירבו להתנצל וטענו לשינוי פרדיגמה. "בעבר, בעלי הבתים, 'החולצות הכחולות', ישבו בספסלים האחוריים של בתי הכנסת והיו בזים להם," אמר פרדי. מטרת הארגון, לדבריהם, היא לאגד את הציבור הזה כדי לייצר מחויבות רוחנית וקהילתית שמונעת שחיקה דתית.
"ואם יבוא אברך שלומד מצוין בכולל ויגיד לרב באחוות תורה שהוא רוצה לצאת לעבוד, האם התשובה תהיה כן?".
על כך השיב פרדי נחרצות בשלילה: "הרב לייבל אומר את זה בצורה ברורה. מי שאוהב ללמוד ונפשו בלימוד ומוכן לחיות במועט, זה מצוין וזה ערך עליון. אבל מי שלא מסוגל לשבת וללמוד יום שלם, עולם המעשה מבחינתו הוא לכתחילה. אין סיבה שישב עם גמרא פתוחה בלי ללמוד בה". לדבריהם, החזון נשען על המודל החרדי בארצות הברית, תוך שילוב תפיסות חסידיות של "בכל דרכיך דעהו".
כיום, הארגון מפעיל 65 קהילות לגברים ו-50 קהילות לנשים ("אחת"), תנועת נוער בשם "אחווה" עם כ-1,500 חניכים, שתי ישיבות הסדר, ופרויקטים חינוכיים ותורניים ("ירחי כלה" לאנשים עובדים). לדבריהם, הקהילות מעורבות וכוללות ליטאים, ספרדים וחסידים גם יחד.
סוגיית החינוך: ממ"ח כזכות בחירה
כשהדיון הגיע למוסדות החינוך הממלכתיים-חרדיים (ממ"ח), המנחה שאל: האם הארגון מבקש לשנות את פני החינוך החרדי ולהחליף את החיידרים המסורתיים?
שילה הדף את הטענה וחידד את עמדת הארגון: "ממ"ח הוא קודם כל פונקציה ניהולית בפיקוח שממומנת על ידי המדינה. אחוות תורה אינה מקימה מוסדות כאלו, אך עובדת בשיתוף פעולה עם רשתות קיימות כמו 'נצח'".
המדיניות, לדבריהם, היא שיש חובה לייצר רצף חינוכי מגוון שיאפשר להורים בחירה להתאים את המוסד לילד שלהם, מבלי לפגוע בסטטוס קוו של תלמודי התורה. עוד נחשף בדיון כי ישנה תמיכה גם בהקמת "תתמ"דים" – מסגרות תורניות יותר אך עדיין בבעלות המדינה.
הסערה שמאחורי פקודות הגיוס ומעצרי העריקים
החלק הנפיץ ביותר בריאיון עסק בסוגיית הגיוס לצה"ל. אשר פרדי, שמעורב בכתיבת פקודות מטכ"ל ובפרטי בניית המסלולים החרדיים החדשים בצה"ל, טען כי המדינה והצבא עשו לאחרונה צעדים חסרי תקדים כדי לקלוט את החרדים שלא לומדים (כדוגמת מסלול "קודקוד"). "הצבא היה מוכן להקריב המון מהאג'נדות שלו", אמר פרדי. "הוא כתב פקודות מטכ"ל – מה שלא נעשה מעולם – שמכירות לראשונה בשירות נפרד מגדרית ובשעות לימוד תורה כפקודה מחייבת".
המנחה הקשה וטען כי לא ניתן לסמוך על הבטחות הצבא, שכן רמטכ"ל עתידי עלול לבטל את הפקודות, והצביע על כך שקריאת הצבא לגיוס לא הבחינה בין לומדי תורה למי שאינם לומדים, מה שעורר את זעם המגזר.
פרדי דחה את הטענות והסביר כי שינוי פקודת מטכ"ל אינו עניין של מה בכך וקשה מאוד לבטלו. הוא מתח ביקורת: "ההקצנה כל כך גדלה, אומרים בצורה נחרצת גם לחבר'ה שלא לומדים בכלל - אל תתגייסו".
בנוגע לסערת מעצרי העריקים וההפגנות המלוות אותם, סיפק פרדי הצהרה דרמטית וחריגה: "רוב העצורים החרדים שנעצרו בתקופה האחרונה הם חבר'ה של פיצוציות. אלו נערים שהוציאו מהכלא והלבישו אותם במדים ישיבתיים. אני עומד מאחורי זה, הרשת מלאה בתיעודים האלה". המנחה הופתע מהאמירה הנחרצת, ופרדי הוסיף והכחיש בתוקף את הטענות הנשמעות ברחוב החרדי על אכיפה בררנית כלפי עריקים ממוצא מזרחי: "אין שום מעצרים מכוונים וסלקטיביים נגד ספרדים. המשטרה הצבאית מקבלת רשימות ופועלת לפי אזורים באופן שוויוני".
מ"שילוב" ל"שותפות"
בסיכום הריאיון, התבקשו השניים לנסח את חזונם ליחסי החרדים והמדינה. שילה קרא להורדת המתח ההדדי ולמעבר משיח שלילי לשיח של עשייה: "הייתי רוצה לראות את החרדים עוברים מלהגיד 'מה לא' ללהגיד 'מה כן'. כן שותפות בביטחון, בכלכלה, בתורה וברוחניות".
פרדי סיכם בקריאה לשינוי הטרמינולוגיה הציבורית: "אנחנו חיים פה במדינת ישראל וחלק ממנה. לא צריך יותר לדבר על 'שילוב חרדים', אלא על 'שותפות חרדית'".
0 תגובות