בעולם שבו כל שנייה נמדדת, מנותחת ומנוצלת לטובת פרודוקטיביות, האמן הבריטי סטיוארט סמפל (Stuart Semple) מחליט לעצור את המרוץ. סמפל, הידוע במאבקיו האמנותיים והמשפטיים להנגשת צבעים (כמו הפיגמנט השחור ביותר בעולם), חובר למעצב תומאס להמן ממעבדת "Analogue Lab" במילאנו כדי להשיק את Happy Time - שעון יד שבו הדיוק הוא האויב, והחיוך הוא המטרה.
פסל קטן על פרק היד
השעון החדש, שהושק לאחרונה בפלטפורמת קיקסטארטר, אינו דומה לשום כלי מדידה המוכר לנו. במקום ספרות, מחוגי דקות דקים או צגים דיגיטליים מהבהבים, לוח השעון מציג פנים מחייכות (Smiley) על רקע שחור עמוק. הפרצוף המחייך מסתובב באיטיות ומשלים סיבוב מלא פעם בשעה, בעוד נקודת כסף קטנה מסמנת מחזור של 12 שעות.
"זהו אובייקט קטן, אבל הוא מעניק לך רגע קצר של רוגע בכל פעם שאתה מסתכל עליו," מסביר סמפל. לדבריו, השעון תוכנן כ"מכשיר המזמין דממה במקום דחיפות", כמעין פסל קונספטואלי ענוד שמציע חוויה מעורפלת ואיטית של הזמן החולף.
השחור המוחלט והמנגנון היפני
אחד האלמנטים המרהיבים בשעון הוא השימוש ב-Black 4.0, צבע אקרילי אולטרה-מאט שפיתח סמפל במשך למעלה מעשור. הציפוי בולע כמעט את כל האור הנראה, מה שיוצר תחושה של "ריק קטיפתי" על לוח השעון ומבטל כל השתקפות או עומק, כך שהחיוך נראה כמעט כצף בחלל.
למרות המראה המינימליסטי והאמנותי, השעון בנוי בסטנדרטים גבוהים:
- גוף השעון: פלדת אל-חלד בעיבוד שבבי מדויק.
- מנגנון: Miyota יפני אמין, המבטיח עבודה רציפה ושקטה.
- גב השעון: אופציה לגב קריסטל שקוף החושף את המנגנון המכני, והופך את השעון לאובייקט קינטי שקוף.
תרופה לעייפות הדיגיטלית
ההשראה לפרויקט הגיעה לאחר שסמפל הבחין בחבר קרוב מעולם האמנות שנראה מותש מהלחץ המתמיד של החיים המודרניים. "Happy Time" נולד כדרך לרכך את המקצבים היומיומיים ולהציע חלופה לעייפות התרבותית ממדדי יעילות, מסכים וכימות בלתי פוסק של כל רגע.
הפרויקט אינו רק מוצר צריכה, אלא הצהרה נגד תרבות ה"יותר, מהר יותר". במקום לשאול "מה השעה?", השעון של סמפל שואל "איך אתם מרגישים עכשיו?". בעולם שבו השעון החכם רודף אחרינו עם התראות ודופק, ה-Happy Time מציע פשוט לעצור, להסתכל על פרק היד, ולחייך בחזרה.
0 תגובות