שיאומי עושה צעד נוסף בדרך לעתיד הרובוטי שהיא מדמיינת, ומציגה יד ביו-מימטית חדשה לרובוט ההומנואידי CyberOne, שנראית ומתנהגת יותר מתמיד כמו יד אנושית. החברה חשפה כי הדור החדש קטן בכ-60% לעומת היד הקודמת, ומתוכנן כך שיתאים במידותיו לכף יד של גבר בוגר - צעד חשוב עבור שילוב רובוטים בסביבת עבודה שתוכננה לבני אדם. היד החדשה מיועדת בראש ובראשונה לשימושים תעשייתיים, אך בשיאומי כבר מסתכלים קדימה גם אל שוק הרובוטים הביתיים.
אחד החידושים המסקרנים במערכת הוא פתרון הקירור: כדי להתמודד עם יותר מ-100 וואט הספק שמרוכזים במארז קטן אחד, כאשר מעל 30 וואט מתורגמים לחום, פיתחה שיאומי מנגנון "בלוטות זיעה" מלאכותיות. בתוך מבנה היד משולבים תעלות קירור מנוזל מתכת המודפסות בתלת-ממד, יחד עם מיקרו-משאבה שמזרימה נוזל ומתיזה כמות קטנה של מים שמתאדים ומסלקים את החום. לפי נתוני החברה, המערכת מסוגלת לאדות כ-0.5 מיליליטר מים בדקה, ולהסיט כך כ-10 וואט של חום – מבלי להגדיל משמעותית את הממדים או המשקל.
אבל החידוש אינו מסתכם רק בקירור. כף היד כולה מכוסה בחישה טקטילית ברזולוציה גבוהה המאפשרת ל-CyberOne "להרגיש" את האובייקטים שהוא מחזיק, גם כאשר הראייה שלו חסומה. שילוב החיישנים ביד המלאכותית מתקרב ליכולות של עור אנושי ומאפשר לרובוט לבצע פעולות עדינות - אחיזה של חלקים זעירים, הפעלת כוח מדוד או תיקון מיידי של אחיזה לא יציבה. בשיאומי מציינים גם עלייה במספר דרגות החופש האקטיביות באצבעות, שמתקרבת לטווח של יד אנושית, עם מעל 20 דרגות חופש נפרדות.
שיאומי מדגישה כי מאחורי ההנדסה עומדת גם דרישה לעמידות תעשייתית. מערכת הכפפה הביו-מימטית עברה, לדבריה, יותר מ-150 אלף מחזורי אחיזה במבחני עמידות, נתון שעוקף משמעותית מערכות מסורתיות עם כבלים וגידים שנוטות להתבלות מוקדם. השילוב בין קירור יעיל לבין מכניקה מחוזקת נועד לאפשר ליד לעבוד ברצף במשך משמרות שלמות על פס הייצור, בלי השבתות תכופות וללא ירידה בביצועי המנועים בגלל התחממות.
במקביל, שיאומי עובדת גם על האופן שבו הרובוטים לומדים להשתמש ביד החדשה. החברה פיתחה כפפת חישה ייעודית, שאותה יכולים ללבוש גם בני אדם וגם היד הרובוטית עצמה, כדי להקליט נתוני מגע זהים כמעט אחד לאחד. כך ניתן ללמד את הרובוט לבצע משימות מורכבות באמצעות הדגמה ישירה - למשל, הברגת אומים, מיון חלקים קטנים או הרכבת מודולים – תוך איסוף נפח גדול של נתונים טקטיליים בזמן קצר.
על גבי תשתית הנתונים הזו פיתחה שיאומי מודל בינה מלאכותית ייעודי לתפיסה טקטילית, TacRefineNet, שלדבריה פורסם כקוד פתוח יחד עם עשרות שעות של נתוני אימון. המודל מאפשר לרובוט להסתמך לא רק על מצלמות, אלא גם על "חוש מישוש" כדי להשלים משימות גם בתנאי ראייה מוגבלת, תאורה בעייתית או הסתרה חלקית של האובייקט. עבור תעשיות שמבקשות אוטומציה גמישה, מדובר בצעד משמעותי בדרך לרובוטים שמסוגלים להתמודד עם סביבות פחות סטריליות ויותר דינמיות.
היד החדשה מגיעה על רקע ניסויי השדה ששיאומי כבר מבצעת עם CyberOne במפעל הרכב שלה. לפי נתוני החברה, הרובוטים ההומנואידים כבר מבצעים בעמדות ניסוי משימות כמו אריזות או עבודה לוגיסטית קלה, עם שיעורי הצלחה שעוברים את 90% במשמרת של שלוש שעות. המטרה המוצהרת היא להתקרב לכמעט מאה אחוז אמינות - הרף שמציבים קווי ייצור מודרניים – לפני פריסה רחבה בקנה מידה תעשייתי.
מאחורי הפיתוח הטכנולוגי מסתתרת אסטרטגיה רחבה יותר: יו"ר ומנכ"ל שיאומי, ליי ג'ון, הצהיר לא פעם כי הוא רואה ברובוטים הומנואידים מוצר בקנה מידה של סמארטפונים ורכב חשמלי. בשלב הראשון מתכננת החברה להציף את מפעליה ברובוטים שייקחו על עצמם משימות חוזרות ומדויקות, אך בטווח הארוך היא מכוונת גם אל הבית הפרטי – לרובוטים שידעו לנקות, לסדר ולסייע בעבודות יומיומיות.
למרות החזון האופטימי, בשיאומי מודעים גם למכשולים בדרך: העלויות הגבוהות של החומרה, המורכבות של שילוב רובוטים אנושיים בסביבה קיימת והצורך ביציבות תהליכים גבוהה במיוחד. היד הביו-מימטית החדשה עם "בלוטות הזיעה" שלה היא מבחינת החברה עוד אבן דרך במסע הזה – ניסיון לענות מראש על חלק מחסמי הביצועים והאמינות, ולהוכיח שהרובוטים של מחר יוכלו לעבוד כתף אל כתף עם בני אדם, בלי להתעייף ובלי להתחמם.
0 תגובות