האוטונומיות - אינטרס חרדי? 'אין פריץ ששולט על השאלטר'

1. מה התחדש למעשה?

אחרי שני פרקים שהתמקדו בקרחון הכלכלי ובקונפליקט הערכי, הפרק השלישי חשף פרטים מעשיים:

• שירות חובה לכולם – “ישראלי בגיל גיוס צריך לעשות שירות לממלכה, גם אם הוא בחור ישיבה בפוניבז’”, טוען צור. הבקו״ם נשאר אופציה, אך האלומה החרדית תוכל להציב מסלולים אלטרנטיביים ב־זק”א, כבאות או בתי-חולים. משך השירות: בדיוק כמו בצה״ל.
• קופה עצמאית – כל מס-הכנסה, מע״מ וארנונה של בני-ברק -לדוגמה- ייכנסו ישירות ל“ממשלת-האלומה”. “אין יותר פריץ שפותח-סוגר את השלטר; אנחנו גובים ומחלקים לבד”, אומר קנדל.
• סובסידיה בזמן המעבר – במשך 15 שנה תקבל האלומה מענק-מדינה בגובה הקצבאות הנוכחיות. אחר-כך היא אמורה לעמוד על רגליה בעזרת המיסוי הפנימי.
• בלם הקצנה – מי שלא מרוצה מהאלומה שלו יוכל “להצביע ברגליים”: לעבור אלומה והכסף שלו יעבור איתו. כך, לטענת קנדל, “הנהגה קיצונית באחת האלומות תסתכן בפשיטת-רגל ציבורית”.
• חוקה ‘רזה’ – שישה סעיפי־על (ביטחון, חוץ, מטבע, זכויות-יסוד, חופש תנועה, ירושלים) יינעלו לשינויים בפני כל קואליציה; שאר הנושאים – באחריות שלוש האלומות.

• • •

המשברים הפוליטיים שהובילו לבחירות בגלל היחסים של הממשלה עם החרדים

יהודה גליקמן|12.06.25

• "אנחנו על הטיטאניק רגע לפני התנגשות" | היועץ הכלכלי של ראש הממשלה נתניהו מתריע
• תכנית “האלומות” נחשפת: שלוש ישויות אוטונומיות - האם זה הזמן להיפרד?

2. “הניתוח הכירורגי” - האלטרנטיבה החרדית לאוטונומיות

במקביל הציג אלי דן את האלטרנטיבה שגיבש יחד עם צוות חוקרים חרדי במרכז 'שטוב' כחלופה לתוכנית האוטונומיות:

ההצעה של מרכז 'שטוב' (שנכתבה על מנת להתמודד מול ההצעה של פרופ' קנדל ומול שתי הצעות נוספות במסגרת פרויקט 'עתידים לישראל' של מכון ירושלים למחקרי מדיניות) מציעה גישה פרגמטית ללא כפיה לשילוב החברה החרדית, תוך שמירה על זהותה הייחודית. היא מתמקדת בבניית שותפות אינטרסים ולא ערכים בין החברה החרדית לשאר חלקי החברה הישראלית, במיוחד בתחומים כמו שירות צבאי, תעסוקה וחינוך.

עקרונות מרכזיים:

• שירות צבאי מותאם: הקמת מסגרות כמו "ישיבות שילוב" המשלבות לימוד תורה עם שירות צבאי בהגנה מרחבית, המיועדות רק לצעירים שאינם מתאימים לישיבות רגילות.
• שירות אזרחי: הרחבת השירות האזרחי בתחומים כמו משטרה, מד"א וארגוני הצלה, תוך שמירה על אורח החיים החרדי.​
• תעסוקה והכשרה מקצועית: יצירת מסלולים המשלבים לימודים תורניים לאברכים עם הכשרה מקצועית, במטרה לשלב את החרדים שיוצאים לשוק העבודה מבלי לפגוע בזהותם הדתית.​
• לימודי חול: הצעת מודלים ללימודי חול המותאמים לחברה החרדית מחוץ למסגרות הרגילות, במטרה להרחיב את אפשרויות התעסוקה וההשכלה הגבוהה.​

ההצעה מדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה מבוסס אינטרסים בין החברה החרדית לשאר החברה הישראלית, במקום ניסיון לכפות ערכים או זהויות. היא שואפת ליצור חוזה חברתי חדש המאפשר לכל קבוצה לשמור על ייחודה, תוך תרומה משותפת לחוסן הלאומי והחברתי של המדינה.​

לדבריו, “לפני שמפרקים את הבית, כדאי לנסות קודם ללכת לטיפול זוגי”.

3. חמש השאלות הקשות – ותשובות המרואיינים

1. האם ‘אלומות’ לא נולדה כדי לחסום רוב חרדי עתידי?

“להפך”, טען קנדל, “היא מעבירה את הכוח לידי החרדים בלי לגרום לחילוני להרגיש שכבשו לו את הכנסת”, ועדיין קנדל וצור מודים שלחשש ממעבר הכוח בין הקבוצות השונות והשינויים שירצו לחולל באופי המדינה, יש השפעה על המוטיבציה למעבר לאוטונומיות, לא משנאה לדבריהם, אלא מחשש. 

2. למה לא להסתפק בתיקונים קטנים?

“שנת 2013 הוכיחה שגם אם הקואליציה חותכת תקציבים לחרדים, בשנת 2015 – כשהחרדים חוזרים לקואליציה הם מחזירים הכל בחזרה. בלי הפרדה וחוקה, הכול זמני”.

3. מה ימנע הקצנה פנימית?

“חרדים יצביעו ברגליים, ייקחו איתם את המסים. כסף הוא משקולת שממתתנת הקצנה של מנהיגים”.

4. איך מבטיחים שחינוך זהותי ייחודי בכל אלומה לא יהפוך להסתה?

“חוקה ‘רזה’ שומרת על זכויות יסוד; החינוך יכול להיות תורני, אבל לא להטיף לשנאה”.

5. הפלסטינים?

“מבנה האלומות פותח פתח לקונפדרציה עתידית – בלי לסכן רוב יהודי. קודם נסדיר את ענייני הבית-פנים, אחר-כך גבולות”.

4. לקחים משווייץ ובלגיה

כדי לשכנע, הביאו השניים דוגמאות: שווייץ התייצבה רק אחרי שהפכה לקונפדרציה של קנטונים דוברי ארבע שפות; בלגיה, לדבריהם, “הסתבכה” משום שהשאירה חלק מן הסמכויות במרכז ולא הלכה עד הסוף.

5.  איזו תוכנית יותר טובה לחרדים ולמדינה?

• תכנית “האלומות” מציעה ביטוח מבני ארוך-טווח, אך דורשת מהפכה חוקתית ומעבר לשירות חובה אוניברסלי.
• הפתרון החרדי מתקן נקודות בעייתיות בכלכלה ובחינוך בלי לפרק את המסגרת, אך נשען על רצון-טוב קואליציוני ועלול להתבטל בבחירות הבאות.

קנדל סיכם באזהרה: “הטיטאניק לא טבעה כי המנוע קרס, אלא כי שינתה כיוון מאוחר מדי”.  דן השיב: “לפעמים מספיקה סיבוב עדין של הגה האוניה כדי לעקוף את הקרחון”.

בשורה תחתונה

הוויכוח עבר משלב הסיסמאות לפרטי-הביצוע: שירות צבאי, תעסוקת חרדים, מסים מקומיים, חוקה וחוק רגיל.

הציבור החרדי – זה שהדאגה לגורל המדינה בוערת בו – יקבע למי לתת צ’אנס: ל“פוליסת-ביטוח” רדיקלית, או ל“תיקון כירורגי” שמבטיח להישען על הכלים הקיימים.

צפו בפרק המלא