אנא השם, ראה והביטה את העם שלך, שמנותק, רחוק, בור, קרוע בחלאיו, אך יום אחד בשנה, יום-הכיפור, למרות שאיננו מכירו דיו, הוא עוצר את שטף החיים, את הטלוויזיה והמדיה ומתחבר לכבלי האלוקים.
ראה את עמך הנבוך והתוהה, העם אשר לא יודע כי אינו יודע, העם רווי החטאה, איך שהניצוץ היהודי יוקד לו, מיתמר אט אט ועולה השמימה לפני כסא כבודך הנקדש!
ראה את נהר הדמעות של הכיסופין והערגה, אשר יורד וחוצה גבולות של מדינות, תל-אביב וירושלים, איך העם הזה ביום הזה מגלה את עצמו, ואת יהדותו ודתו.
בתחנונים כרשים ננקוש עדי שעריך ונייחל: אנא השם! הפציע באור הזה את שערי-ציון, האר את עיניהם הכבויות של חילוני וחרדי עמך, שיגלו, שיאירו באורך המרהיב והמופלא!
עשה שיום כיפורים ימשיך כל השנה כולה, שבנינו ובנותינו יחבקוך לצמיתות, ואור עולם יהא נוגה עליהם! אנא השם!
בנך,
אבישי.