המוני בית ישראל גודשים בימים אלו את הפארקים, המעיינות ואתרי הטבע ברחבי הארץ בעיצומו של בין הזמנים. בתוכנית היומית של "דבר ראשון" באתר כיכר השבת, תפס אלי גוטהלף את כסא המגיש במקומו של משה מנס האהוב (שנעדר לרגל אירועים פרטיים), וסיפק תוכנית שנוגעת בדיוק בנקודות הרגישות של הציבור החרדי בימים אלו – בין שמירת הטבע, לשמירת הלשון וקידוש השם.
מוזמנים לצפות ולהאזין לתוכנית המלאה, הנה טעימה ממה שחיכה לכם בה:
בין הזמנים נקי: איך לא להרוס את הטבע של כולנו?
בראיון מיוחד ממקום שירותו במילואים בגבול הצפון, התארח תומר אשל, מנכ"ל "עמותת נקי". אשל התייחס לכאב המוכר של הגעה לאתר טבע או מעיין ולגלות אותו עמוס בשאריות של המטיילים הקודמים. הוא הדגיש כי אין הבדל בין מגזרים – כולם נוטים לשכוח את הכללים כשהם יוצאים למרחב הציבורי, אך חובתנו לזכור שהטבע הוא הבית של כולנו.
הטיפים המרכזיים של עמותת נקי למטייל בבין הזמנים:
- אחראי ניקיון: מנו את אחד הילדים הבוגרים ל"אחראי הניקיון" של המשפחה. כל פריט או בקבוק שמתרוקן נכנס מיד לשקית אשפה אישית שהבאתם מהבית כדי למנוע מהרוח לפזר את הלכלוך.
- סכנת הסיגריות: בדלי סיגריות גורמים לשריפות ומרעילים את הקרקע ובעלי החיים. חובה להכניס בדלים לתוך כוס עם מעט מים או בקבוק ריק, ולעולם לא להשליך על האדמה.
- טיפול במנגל: כיבוי המנגל צריך להיעשות באמצעות מים שמביאים מהבית, עד לרמה שהגחלים קרות לחלוטין וניתן לגעת בהן ביד. רק אז אפשר לאסוף אותן לשקית ולהשליך לפח.
- אשליית הפחים הקטנים: ברוב אתרי הטבע פזורים פחי 60 ליטר קטנים שנועדו היסטורית למעט פסולת. אל תשאירו שקיות גדולות של כלים חד-פעמיים לידם (החיות יקרעו אותן). קחו את השקיות המלאות לפחי הצפרדע הגדולים שבכניסה או קחו אותן איתכם ברכב.
קריאת השכמה: אנחנו ה"לב של האומה" או הדלק של השונאים?
במונולוג אישי נוקב, שיתף אלי בתחושות הקשות שעלו בו בעקבות מקרי אלימות וחילול השם, כמו התקיפה האחרונה על הרב פייבלזון. למרות הנטייה הטבעית לטעון שמדובר ב"שוליים" או להאשים את התקשורת, המגיש הדגיש כי אי אפשר להתעלם מהאחריות הציבורית.
בהישען על דבריו הידועים של הרב דסלר, המגדיר את בני התורה כ"לב של כלל ישראל", הזכיר אלי שכל פגם קל במידות, כל חוסר זהירות בכבוד הזולת, משפיע על הגוף כולו ומרעיל את האומה. הציבור הרחב צמא לאמונה ולאמת, וכאשר הוא פוגש התנהגות שאינה הולמת, האכזבה הופכת לשנאה. המסר ברור: אנחנו לא יכולים רק לדרוש כבוד מבחוץ, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מדי יום האם המעשים שלנו גורמים לאנשים לאהוב יותר את התורה או להתרחק ממנה.
הפינה ההלכתית: האם יש איסור גיד הנשה באדם?
לקראת סיום התוכנית, הצטרף הרב אסף רצון לפינת הדף היומי (מסכת חולין, דף פ"ט). מתוך העיסוק באיסור גיד הנשה (שאינו חל בעופות כיוון שכף הירך שלהם אינה עגולה), עולה שאלה הלכתית מרתקת ואפילו מעט ביזארית: האם גיד הנשה נוהג בבני אדם? מצד אחד, לאדם יש כף ירך עגולה, והמעשה המקורי התרחש אצל יעקב אבינו. מצד שני, האם בשר אדם מוגדר כבשר שמותר או אסור באכילה?
מחלוקת הראשונים:
- לדעת הרשב"א: בשר אדם אינו אסור באכילה מן התורה, ולכן איסור גיד הנשה חל עליו.
- לדעת הרמב"ם: בשר אדם אסור באכילה מדאורייתא, ולכן דינו כבהמה טמאה, שגיד הנשה אינו נוהג בה.
להלכה, ה"פרי מגדים" פוסק כדעת הרשב"א. ה"נפקא מינה" (ההשלכה המעשית) תהיה במקרה קיצון: אדם שאכל בשר אדם עבר רק על איסור "עשה" ולכן אינו נפסל לעדות. אך אם אכל גם את גיד הנשה של האדם – הוא עבר על איסור "לא תעשה" (לאו), ובכך הוא נפסל לעדות לחלוטין.
0 תגובות