הצלם שלומי כהן פגש ברחוב את נהוראי, בחור הלומד בישיבה גדולה, שכמו עשרות אלפים מוגדר כ"עריק" בגלל שיושב ולומד תורה. נהוראי, חשף בפניו את סיפורו האישי העצוב, והמחיר הכבד שמשלם בגלל העריקות, אך מקבל זאת בשמחה.
מה זה אומר ללמוד בישיבה?
"להתחיל סדר יום בשבע וחצי עד 11, שלוש סדרים. לשבת ללמוד".
יש בזה קושי?
"נותן הרבה סיפוק ושומר על עם ישראל גם".
יש עכשיו ככה חוקים נגד הציבור החרדי, להיות בחור עריק, משתמטים, כל הדברים האלו. זה משפיע עליך? אתה נקרא עכשיו עריק?
"האמת שכן, אני נקרא עריק. בתכלס, אין איזה משהו שיותר מדי משפיע עלינו על היום, ספציפית. אבל לי יצא דווקא איזה תקל, איזה מקרה, שכל המשפחה טסים.
"אמא שלי נפטרה לפני שלוש שנים, ורוצים לעשות טיול כל המשפחה. טסים לחו"ל, ואני נשאר בארץ כי אני עריק".
בעצם אתה אומר שזה הטיול הראשון אחרי שאמא נפטרה?
"אחרי שאמא נפטרה, וטסים עם כולם לחו"ל. בסוף אני שמח בשבילם שיטוסו, שיהנו, אבל בסוף יוצא שאני עריק, נשאר בארץ".
ממה אמא נפטרה?
"ממחלת הסרטן".
וזה משפיע עליך עכשיו שאתה נשאר בארץ, או שאתה שמח בשבילם? איך ההרגשה?
"שמח, ברור ששמח בשבילם. אבל אם לא היינו מגיעים למצב הזה, שכל בחור שיושב... בגלל שהוא לומד תורה, נחשב עבריין ברחוב - ההרגשה הייתה הרבה יותר טובה".
יגידו עכשיו שלומדי התורה לא צריכים לטוס לחו"ל, מה אתה אומר על זה?
"לא נכון. יש כאלה שכן צריכים לטוס, ויש משפחות כמובן שטסים. זה לא סותר".
0 תגובות