בעוד חברות טכנולוגיה ומשקיעים ברחבי העולם ממשיכים להציג את הבינה המלאכותית כמנוע הצמיחה הבא של הכלכלה הגלובלית, קולות בכירים בעולם הכלכלה מציגים תמונה הרבה יותר זהירה - ואפילו פסימית.
כריסטופר פיסרידס, חתן פרס נובל לכלכלה ומומחה בעל שם עולמי לשוק העבודה, הזהיר לאחרונה כי הציפייה לחזרה לעידן של צמיחה מהירה בפריון העבודה אינה מציאותית. לדבריו, גם אם הבינה המלאכותית תביא לשיפורים מסוימים, היא לא תייצר את אותה קפיצה דרמטית שנראתה בעשורים הקודמים עם חדירת המחשוב והאינטרנט.
פיסרידס מצביע על מגבלה מבנית מרכזית: חלק גדול מהכלכלה המודרנית מבוסס על שירותים שאינם ניתנים לאוטומציה בקלות. לדבריו, עד 40% מהמשרות במדינות כמו ארה״ב ובריטניה - כולל תחומים כמו סיעוד, אירוח ושירותים אישיים - כמעט ואינן חשופות להשפעת AI, ולכן לא צפויות ליהנות מעלייה משמעותית בפריון.
הוא אינו לבד. גם הכלכלן זוכה פרס נובל דרון אג'מולו מציג הערכות צנועות יחסית להשפעת הבינה המלאכותית. לפי חישוביו, התרומה של AI לפריון הכולל בעשור הקרוב תעמוד על כ-0.55 נקודות אחוז בלבד - הרבה מתחת לתחזיות האופטימיות של בנקים וחברות השקעה. בנוסף, הוא מעריך שרק כ-5% מהמשימות בשוק העבודה יוכלו לעבור אוטומציה באופן משתלם בטווח הקצר.
הפער בין התחזיות הזהירות לבין האופטימיות בשווקים בולט במיוחד. בגולדמן זאקס, למשל, מעריכים כי AI עשויה להגדיל את קצב הצמיחה בפריון בשיעור של עד 3% בשנה, עם תחזית ממוצעת של כ-1.5%. אלא שגם בתוך המערכת הפיננסית נשמעים קולות ספקניים: הכלכלן הראשי של אפולו, טורסטן סלוק, הזהיר כי עד כה ההשקעות האדירות בתחום טרם הניבו תשואה ממשית - תרחיש שעלול להוביל לתיקון חד בשווקים.
מעבר לוויכוח האקדמי, לשאלה הזו יש השלכות דרמטיות על הכלכלה העולמית. אם הבינה המלאכותית לא תעמוד בציפיות הגבוהות, המשמעות עשויה להיות פגיעה בהצדקת ההשקעות העצומות בתשתיות, שבבים ומודלים מתקדמים. יתרה מכך, הדבר עשוי להצביע על כך שמבנה הכלכלה המודרנית עצמו מגביל את היכולת להשיג קפיצות פריון חדות - גם בעידן של טכנולוגיה מתקדמת במיוחד.
במילים אחרות, ייתכן שהמהפכה כבר כאן - אבל הצמיחה הגדולה שהובטחה בעקבותיה, עדיין רחוקה מלהיות מובטחת.
0 תגובות